למה הדור של סבתא חלה פחות בסרטן?

אישה מבוגרת מרימה משקולות

מאת: ד"ר ענת צ'סנר, גנטיקאית

אינני רופאה או תזונאית, אלא גנטיקאית החוקרת את הקשר בין תזונה לאנטי-אייג'ינג. תובנות בנוגע לכך התגבשו במהלך עבודת הדוקטורט שלי באוניברסיטת רטגרס בארצות הברית ואני מיישמת אותן באופן יומיומי, אך האחריות המלאה מוטלת על המשתמש.

לא תמצאו כאן המלצות פרטניות של "מה לאכול" וממה להמנע, אלא באיך לאכול ועם מה, ובעוד כמה המלצות לתחזוקה נכונה של הצופן הגנטי שלנו.
 

סרטן – מי, מה, מו?

עד לפני כמאה שנה, מחלת הסרטן דורגה במקום השביעי ברשימת גורמי התמותה אחרי מחלות כגון: דלקת ריאות, שפעת, שחפת ומחלות נוספות. כיום, מחלת הסרטן דילגה לראש טבלת גורמי התמותה בגילאים מבוגרים. זאת כתוצאה מ (1)עלייה בתוחלת החיים (מחלת הסרטן מוגדרת כמחלה תלוית גיל והסיכון לחלות עולה עם השנים) ובשל (2)הישגים בשטחי הרפואה אשר הצליחו למגר או להפחית את התמותה ממחלות אחרות באמצעות אנטיביוטיקה, חיסונים ועוד.
מחקר במעבדה
 
 

נתחיל מהבסיס (פשוטו כמשמעו)

כמעט בכל תא מטריליוני התאים בגופנו ישנה שרשרת ארוכה המורכבת מכשלושה מיליארד חרוזים המהווים את אבני הבניין של החומר הגנטי שלנו (הדנ"א). שרשרת זו מכילה את "הוראות ההפעלה" של התא (ובעצם, של האורגניזם השלם) ועל כן, שלמותה חיונית לתפקוד תקין. שינויים או פגמים בשרשרת (מוטציות) עשויים להוביל לשיבושים בתפקוד התא, כמו: כשלים בבקרה על חלוקת התא – המאפיינים מחלות סרטניות רבות. לעומת זאת, כאשר השיבושים בשרשרת הדנ"א אינם משמעותיים או כאשר הגוף מצליח לתקן את הרצף, המחלה אינה פורצת.
 
עישון סיגר
 

מנגנון תיקון דנ"א – מהו?

בכדי להגן על שלמות השרשרת מפני שינוי הרה אסון, התפתחו במהלך מיליוני שנות אבולוציה מנגנונים שונים אשר נועדו להגן על השרשרת מפני שינוי. דוגמה אחת היא מנגנון תיקון השרשרת (הדנ"א) המופעל כאשר מתרחש שינוי כלשהו בחרוז אחד או יותר.
 
מנגנון זה דואג לתקן שיבושים ולשמר את הסדר הנכון של החרוזים וצורתם בשרשרת. את מנגנון תיקון הדנ"א ניתן להמשיל ליחידות שונות של חיילים המופקדות על אבטחת "גדר המערכת". חיילים אלו בודקים במשך כל שעות היממה שלא נפערו פרצות בגדר. מסתבר שבאופן טבעי, הדנ"א בתאי גופינו נתון לכ-10,000 פגיעות ביממה! זאת כפועל יוצא של תהליכי החיים הבסיסיים ביותר: נשימה ועיכול מזון. אז, משתחררים בתא רדיקאלים חופשיים אשר עלולים לתקוף את שרשרת הדנ"א ולפגוע בשלמותה.
 
במקביל, תאים רבים בגופינו מתחדשים ומתחלקים ללא הרף במהלך חיינו. חלוקת התאים, תוך שכפול עותק הדנ"א שלהם, מוגברת בילדים שמתפתחים וגדלים בקצב מהיר. כשלב מקדים לחלוקת התא לשניים, מתרחשת הכפלה/ העתקה של שרשרת הדנ"א. תהליך זה מהווה מוקד להיווצרותן האפשרית של טעויות העתקה. מהרגע בו אנו נולדים ומתחילים לנשום, מצטברות טעויות בדנ"א בתאי גופינו אך למרבה המזל מנגנוני התיקון מתקנים את רובן.
 
זיקנה
 
 
דוגמה ליעילות מנגנון התיקון ניתן למצוא בנשים שנושאות מוטציה מולדת בגן 1 BRAC. גן זה מקודד למרכיב חלבוני המשתייך לאחת ממערכות תיקון הדנ"א. הסיבה שנשים הנושאות את הגן הפגום אינן מפתחות סרטן בסמוך ללידתן אלא שנים רבות לאחר מכן נובעת מקיומן של מערכות נוספות לתיקון הדנ"א.
 
דוגמה אחרת נפוצה בקרב מעשנים הבוחרים להכניס לגופם חומרים הפוגעים ביציבות הדנ"א. על פי רוב, מחלות סרטניות הקשורת בעישון (סרטן ריאות, וושט או בחלל הפה) אינן מופיעות מייד אלא כעבור 20-30 שנים של עישון. גם כאן הסיבה להתפתחות המאוחרת של המחלה נובעת מהתמודדות יעילה של מנגנוני תיקון הנזקים  בדנ"א. עם זאת, יש גבול עד כמה ניתן "לאתגר" את מערכת התיקון. הנוסחה פשוטה למדי ונצפתה במחקרים שונים על אוכלוסיות מעשנים: ככל שכמות הסיגריות ליום עולה ומספר שנות העישון מצטבר, תאי הגוף נדרשים להתמודד עם תיקון רב יותר של נזקים בדנ"א והסיכון להתפתחות מחלת הסרטן גובר.
 

אז למה מחלת הסרטן הפכה להיות נפוצה במחוזותינו?

ראשית נאמר שאיננו יודעים אלא משערים… כנראה לא ניתן לתלות את העלייה בשכיחות מחלת הסרטן רק בעלייה בגורמים למוטציות בלבד (לדוגמה, יש תהליכים הקשורים להידבקות בחיידקים או בוירוסים במהלך החיים) ולכן לא הכל תלוי בבחירות שלנו. אז במה בכל זאת אני שונה מדור הסבתות שלי, שהראו פחות שכיחות בהופעת סרטן? הנה כמה השערות, בכוונים שונים:
 
הסבתות שלנו ילדו בגיל צעיר יחסית והנקה ממושכת הייתה נפוצה. מחקרים אפידמיולוגים הדגימו כי נשים שילדו בצעירותן, נכנסו למספר הריונות והניקו למשך תקופה ממושכת נמצאו בקבוצת סיכון נמוכה יותר לחלות בסרטן השד (משערים שזה קשור למספר חודשי מחזור שאישה חווה בחייה).
 
כמובן גם שהסבתות שלנו לא עברו טיפולי פוריות שחלקם כוללים זריקות לזירוז ביוץ שעשויות להאיץ חלוקות תאים. מצד שני, המודעות לסכנות הכרוכות בעישון, נטילת תרופות או צריכת אלכוהל במהלך ההריון הייתה מוגבלת מאוד בדורות הקודמים. בעשורים האחרונים פורסמו מחקרים רבים בהם נמצא קשר ברור בין  חשיפה של העובר  לגורמי סיכון לבין התפתחות מחלות בגילאים מאוחרים.
 
סבתא מרימה משקולות
 
 
משקל עודף עשוי להיות גורם סיכון נוסף אך הקשר נראה רופף נוכח העובדה ש"סבתות" רבות סבלו מעודף משקל בעוד שכיום המודעות לתזונה בריאה גדלה וישנן לא מעט "סבתות" חטובות.
 
לבסוף, יש את התולים את העליה בשכיחות לסרטן בעליה ברמת המתח (סטרס) המאפיינת את אורך החיים העכשווי, אך קשה להאמין שדור הסבים והסבתות שלנו חיו חיים שלווים נטולי דאגות. 
 
אם כן, כאמור, איננו יודעים. ועדיין, השאלה העקרית היא כיצד ניתן להפחית את הסיכונים לפגיעה בשרשרת הדנ"א? העצה העקרונית שלי היא: הקם להורגך המנע מלפוגשו. כך למשל, לא תפגשו אותי מעשנת באופן אקטיבי או פסיבי, בשום הזדמנות. ומעבר לכך, הנה עוד מספר עצות, לא מזיקות ואולי אפילו מאוד מועילות, לטעמי:
 

לא לשכוח כובע

אני גם נמנעת מחשיפה ממושכת לקרינת השמש אשר חלקה יכול לחדור לתאי העור ולפגוע בדנ"א שבתוכם, כשבעלי אור בהיר נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר מהשחומים שבינינו. נזק נפוץ שנגרם מקרינת השמש מתבטא ב"הידבקות" של שני חרוזים מתוך השרשרת. מערכות התיקון התאיות "יודעות" לרוב לזהות ולהפריד בין שני החרוזים ולהשיב את הדנא לסידור המקורי.
 
גם במקרה זה, המפתח מצוי במינון: ככל שהחשיפה לשמש ארוכה יותר גובר הסיכוי להיווצרות טעויות ולהפעלת מערכות תיקון (יותר יחידות חיילים שצריכות להשלח לשטח). התאים בגופינו מוגבלים ביכולתם לתקן ביעילות טעויות חוזרות ונשנות ובתהליך ההזדקנות מנגנוני התיקון "מתעייפים" לכן הסיכון לחלות בסרטן גובר. אז לא תמצאו אותי מזמינה תור לשיזוף מהיר "במיטות שמש" אשר מבחינתי, דומה הדבר להזמנת תור מראש למחלקה האונקולוגית שמתמחה בסרטן העור…
 
למרות זאת, מומלץ "להתיידד" עם השמש במינון סביר ותוך נקיטת אמצעי הגנה המסננים את הקרינה הפוגענית. חשיפה לשמש מעודדת יצירת ויטמין D החשוב לתפקוד הגוף. לא צריך לפתח חברות הדוקה מדי עם השמש וניתן להסתפק ב "סטוץ" קצר. חשיפה של 10 דקות בכל יום, דווקא בשעות הבוקר-צהריים (10:00-14:00). מספיק לחשוף את כפות הידיים לשמש (למעשה, מומלץ לחשוף את עור הבטן אבל זו עצה לא ישימה לכל מקום עבודה). כדאי לצאת לזמן קצר בכדי להתחבר עם השמש – היא תקבל אתכם בהרבה חום.
 
כובעים בשמש
 
 

לנפנף בלי מדליק פחמים

תרבות המנגל, המפותחת מאוד במחוזותינו, כוללת טקס שלם כששיאו לעיסת בשר ועוף שנצלו על אש גחלים. המהדרין נוהגים לטבל את הגחלים בחומרי דלק לבעירה מהירה. העשן שנוצר מהגחלים עליהם הותזו חומרי בעירה מכיל חומרים קרצינוגנים (חומרים שפוגעים ישירות בדנ"א) אשר נספגים בשומן הבשר במהלך הניפנוף המסורתי. כך שנתח הבשר שמגיע לפיו של הסועד המאושר מכיל רעלים רבים שנספגו בשומן הבשר וכעת הם בדרכם לקיבתו של הסועד. המלצה: אוכל מכינים עם חומרים ראויים למאכל אדם ולא עם חומרי תבערה להנעת מכונות…
 

קדימה עם תבלינים, יין וירקות

מאכלים שטוגנו בשמן בשימוש חוזר, כנהוג בדוכנים שונים, עלולים להכיל חומרים מסוכנים. על מנת למזער נזקים, אני נוהגת להוסיף מנה טריה של "אנטי-אוקסידנטים" לצד מנה מטוגנת או צלויה. אפשרות אחת היא כוס יין אדום ביחד עם הארוחה (כמו בפרדוקס הצרפתי) אך אני מעדיפה להתפנק עם סלט טרי. בנוסף, ניתן ללמוד ממתכונים של תבשילים מהמטבח ההודי המשופעים בתבלינים כמו כורכום. התבלינים מכילים אנטי-אוקסידנטים רבים וניתן להתייחס אליהם כ"ממתקים של הטבע". ולא, סוכר אינו תבלין.
 
סלט טרי
 
 

זהירות מהמייקאפ! או: חלקיקים מיקרוסקופים

דבר נוסף שאני משתדלת להמנע ממנו הוא נשימת אבקה. ישנם מספר סוגי סרטן שנובעים מחשיפה לחלקיקים מיקרוסקופים (כמו אזבסט או חלקיקי סיליקאט בגירים ללוח). החומרים הללו אינם פוגעים בדנ"א באופן ישיר אך נשימתם לריאות עשויה להוביל, בתהליך מורכב, ליצירת מוקדים של תאים סרטניים. אז נכון, כיום יש הקפדה יתרה על הימנעות מחשיפה לאזבסט ומורים כבר לא משתמשים בגירים כדי לכתוב על הלוח. עם זאת, אבקות מזיקות אחרות עדין נמצאות בשימוש.
 
תכשירי איפור אבקתיים כגון מייק-אפ או פודרה לפנים מכילים חלקיקי סיליקאט עם צבע. אז על מנת להגיע ל"מראה המושלם" מומלץ להשתמש בתכשירים נוזליים ולהימנע משימוש באבקות איפור הנמרחות על הפנים באמצעות מברשת. 
 
מברשות איפור
 

לכל אחד דנ"א יחיד ומיוחד ואין לו תחליף

שלמות החומר הגנטי חיונית לתיפקוד תקין של הגוף ולבריאות טובה. מנגנוני תיקון הדנ"א מסוגלים להגן על הדנ"א מפני שינויים המתרחשים בו, אך רק עד לסף מסוים. אורח חיים נכון מסייע לשימור יציבות הדנ"א ולתחזוקה טובה של מערכת התיקון לאורך שנים רבות. כמובן שישנם גורמים נוספים להתפחות סרטן ומחלות אחרות כך שמערכת התיקון היא רק נדבך אחד ובסופו של דבר, לא הכל נתון לשליטתינו.   
 
אינני יודעת אם האמור לעיל מהווה מתכון לחיים ארוכים ובריאים, אבל, בואו נחיה ונראה.

תגובות

היה הראשון להגיב על מאמר זה!

קבלת עדכונים על