שאלות נפוצות

איש אוכל דגנים

מה זה הדבר הזה “פליאו”?

שאלת מיליון הדולר. לשם כך יש לנו עמוד המסביר בדיוק מה זה פליאו, אבל על רגל אחת: פליאו היא גישה המבוססת על תזונת אבותינו מלפני אלפי ומליוני שנים. מכאן נובעים כל העקרונות: הימנעות ממזון מעובד, אכילת מזון אמיתי ממקור טבעי, אכילה רק כאשר רעבים, שמירה על תנועתיות טבעית ושהיה בשמש, שינה מספקת והפחתת לחצים, אכילת מזון מהחי ומהצומח ללא פחד משומן, הפחתת הפחמימות והדגנים בתזונה, הימנעות מוחלטת משמנים צמחיים מעובדים (דוגמת קנולה) וחיים ללא משקל אדם בבית או סרט מדידה.

 

מה אוכלים?

אוכל אמיתי: בשר, דגים, ביצים, עוף, ירקות (כולל תפוח אדמה ובטטה), שומן איכותי (שמן זית, חמאה, שומן בקר, גהי, שמן קוקוס, שמן אבוקדו), אורז לבן, מעט אגוזים, פירות.

 

מה לא אוכלים?

דגנים, שמנים צמחיים תעשייתיים מזרעים (שמן חמניות, קנולה, סויה, זרעי ענבים וכד’), סוכר ומזון מעובד (למען הסר ספק: כל דבר עם אותיות באנגלית או חומרים שאתם לא מזהים ברשימת המרכיבים שלו).

פליאו 

 

אז זה כמו אטקינס?

לא בדיוק. יש הרבה הבדלים בין פליאו לאטקינס. ייתכן ושמעת על תזונה קטוגנית גם בהקשר הזה, תזונה ים-תיכונית, תזונה ללא גלוטן או “פרימל”. כדי לעשות סדר, כתבנו מאמר מסודר המסביר את ההבדל בין כל הדיאטות.

 

איך מתחילים?

בקלות. אפשר להיעזר בנו באמצעות האימייל, בקהילה, או רק לקרוא את המאמרים שלנו. הספר “הסוד הקדמוני” מסביר בדיוק שלב אחרי שלב איך עושים זאת, וכן הקורסים שלנו ילוו אתכם שלב-אחרי-שלב, במשך 21 יום או 12 שבועות. בינתיים, התחילו בהפחתת המזון המעובד, קראו רכיבים היטב, התרחקו משמנים צמחיים, הפסיקו את צריכת החיטה ועברו לפחמימות ‘בטוחות’ כמו בטטה, ירקות שורש, אורז ותפוחי אדמה.

 

למה להאמין ששומן זה בריא ודגנים מלאים זה לא?

לא המצאנו שום דבר. במשך אלפי ומליוני שנים של תזונה ללא חקלאות בני האדם צדו וליקטו מזון, כשהפינוק האמיתי היה השומן. ניסוי עצמי יוכיח את זה בצורה הטובה ביותר, אבל היו מי שרצו הוכחה מדעית – ולא חסרים מחקרים שהגיעו למסקנה שתזונה דלת פחמימות או נעדרת מזון מעובד הביאו לשיפור בתפקוד הגופני של הנחקרים.

סלט פליאו 

יש דבר כזה פליאו צמחוני? או בלי בשר אדום?

כן. אפשרי בהחלט להיות פליאו ולאכול ירקות, ביצים, שמן קוקוס, גהי ואם אין רגישות: מוצרי חלב. חשוב להקפיד על קבלת מספיק חלבון ושומן מהמזון ולהיות במעקב על הברזל בדם.

פליאו לא חייב להיות רק בשר אדום מבוקר עד ערב, או סטייקים מסביב לשעון. מי שקשה לו עם בשר אדום יכול לאכול נפלא ומגוון גם עם ביצים, דגים ועוף. אם אין רגישות, גם מוצרי חלב יכולים להיחשב כחלבון (חשוב לזכור שמוצרי חלב הם גם פחמימה וגם שומן בנוסף).

 

אבל בלי קורנפלקס, פנקייק, טוסט, סנדוויץ’ או פריכיות – מה אוכלים לארוחת בוקר?

שאלה מצוינת, כי בזכות ההתרחקות ממזון מעובד ומפחמימות פתאום מתגלה מגוון בלתי נדלה של ארוחות בוקר. סלטים, חביתות, “חבילאפה”, שקשוקה, אג מאפינס, אנטיפסטי, פריטטה, דגים, גרנולה ביתית, נקניקים ופסטרמות לא מעובדים, פסטו או ממרח זיתים ביתיים, פנקייק בננה ועוד רעיונות ככל שהיצירתיות יכולה לקחת.

 

אילו ממתיקים הם פליאו?

ממתיקים טבעיים: סילאן, דבש, מייפל (במתינות ולא כל יום), וכן סטיביה. סירופ אגבה, סוכר קנים, סוכר חום, סוכרזית וכל המצאה אחרת אינם בריאים לנו ואף גורמים לתופעות שליליות בגופנו.

 

כמה קלוריות צורכים ביום?

עד ששבעים, כל אחד והרעב שלו. הצלחת צריכה להיות מחולקת בערך חצי-חצי בין הירקות לחלבונים, ואם לא מנסים להוריד במשקל אפשר לשלב גם מעט פחמימות (תפו”א, אורז, בטטה, דלעת ערמונים, סלק). בסוף אוכלים כמה שרוצים, בתדירות שנכונה לגוף ומפסיקים קצת לספור ולהתחשבן. בפליאו לא סופרים קלוריות, לא מחשבים כמה הכנסנו לגוף וכמה הוצאנו. אוכלים כמה שאנחנו מרגישים שהגוף שלנו רוצה, ומתי שאנחנו רוצים.

 

כמה ביצים אפשר לאכול ביום?

תרגישו חופשי לאכול גם 20, אין בעיה עם ביצים (אבל עדיף כאלה מועשרות באומגה 3 או ביצי חופש). תשכחו כל מה שסיפרו לכם על כולסטרול ממזון, ביצים הן מקור תזונתי נהדר, במיוחד כשהן ממקור איכותי.

שקשוקה 

מה זה “אתגר”?

על פי רוב, מומלץ להתחיל בפליאו דרך “האתגר” – 30 יום של ‘ניקוי אורוות’, שהם מעט יותר ‘מחמירים’ מבתזונה פליאוליתית רגילה. מטרת האתגר היא לאפס את הגוף מבחינה הורמונלית, מטבולית, אנרגטית ומחשבתית. זהו פרק זמן בו לא עולים על המשקל ולא מודדים היקפים, מקיימים תזונה פליאוליתית למהדרין ונותנים תשומת לב לתחושות הגוף. יש רבים שמקיימים את האתגר עבור ירידה במשקל, כיוון שהיעדר מוצרי החלב והשוקולדים והפחתת האורז ותפוחי האדמה, המאפיינים אותו, מביאים על פי רוב לזירוז הירידה במשקל.

 

כיצד אדע אם יש לי רגישות ללקטוז?

הדרך הכי פשוטה היא לבדוק איך מרגישים בלי מוצרי חלב במשך שבועיים-שלושה, ואז להחזיר בהדרגה ולראות אם יש שינוי בהרגשה. אם אין שינוי, אפשר ליהנות מגבינות. אם יש שינוי זה גם לא נורא, יש עוד שפע מזון אחר בעולם. 

בכלל, בפליאו לא נצרוך מוצרי חלב רזה (חלב ניגר, גבינות דלות שומן) ונעדיף גבינות שמנות – שבהן גם כמות הלקטוז נמוכה. ייתכן ותתגלה רגישות ללקטוז, אך זה לא אומר שישנה רגישות לחמאה (בה כמות הלקטוז מינימלית) או שמנת – יש לבדוק כל מוצר לגופו.

 

אפשר למצוא בארץ בשר Grass-Fed?

עד כמה שידוע, לצערנו אין מגדלי בקר כאלו בארץ. עם זאת, על פי חוק אסור בארץ להכניס הורמונים לבקר. אנטיביוטיקה ניתנת רק בשעת מחלה, ואם חיה קיבלה אנטיביוטיקה מחוייבים לחכות עד שהיא תצא מהמערכת לפני השחיטה.

 

מה עם אלכוהול?

נכון שאלכוהול לא היה בהישג ידו של אבינו הקדמון, אבל אנחונו עדיין רוצים ליהנות ממנו. בכל זאת, לא כדאי לצרוך בקביעות, ואם כבר אז כוס יין אדום מדי פעם תהיה עדיפה על כל שאר האפשרויות. בירה מכילה גלוטן מחיטה או שעורה, דבר שלא נחשב פליאו, אבל למזלנו כבר הומצאו בירות נטולות גלוטן וכאלה ייעודיות לפליאוליתים.

 

אילו בדיקות דם לבקש מהרופא לפני?

כדאי לפני שמתחילים לקבל תמונת מצב כללית של הגוף. מדדים שכדאי לבדוק הם סוכר בצום וטריגליצרידים (בסט הבדיקות הרגיל של כימיה ופרופיל שומנים בדם), ברזל ו-B12, ויטמין D (גם אם הרופא יטען שלכולם יש מחסור), CRP – מדד המצביע על דלקתיות, תפקודי כבד, ואפשר גם לבקש הומוגלובין מסוכרר (A1C).

לפני ההתחלה כדאי גם למדוד היקפים ולהישקל, ולאחר חודש לחזור על המדידה ולראות מה היה השינוי. לעומת זאת, עם בדיקות הדם כדאי לחכות לפחות חודשיים-שלושה כיוון שלגוף לוקח זמן להסתגל (בעיקר בתחום הכולסטרול). 

 

מה לגבי קטניות?

קטניות מפריעות לספיגת הברזל ומינרלים אחרים ובדרך כלל גורמים לתופעות לא נעימות במערכת העיכול. אפשר להקל על התופעות האלה באמצעות הנבטה של הקטניות, ויש מי שאכן עושה זאת בפליאו. תהליך ההנבטה שלהן דורש יממה עד שתיים, בטרם נוכל לעכלן כמו שצריך.

 דלעת

 

טוב פירות בטוח מותר

אם המטרה לרדת במשקל, אז כמה שפחות, לא יותר מפרי ליום ובצמוד לארוחה (עדיף בערב). להעדיף פירות עם ערך גליקמי נמוך (פירות יער למשל) ולא ללכת על אלו עם הערך הגבוה (בננה, תמרים, פירות יבשים בכלל). הסיבה לכך היא שבפירות יש הרבה סוכר, ואמנם הפרוקטוז, סוכר הפירות, לא מעלה את האינסולין בדם כמו סוכר רגיל, אך גם לו השלכות. בנוסף לכך שאבותינו כנראה לא אכלו הרבה פירות במהלך היום-יום וחיו נהדר.

 

טחינה זה לא המאכל הכי בריא שיש?

טחינה זה נסבל, אבל לא הרבה. יש בה כמות גדולה של אומגה 6. זוהי חומצת שומן המעודדת דלקתיות בגופנו, ונרצה לצרוך כמה שפחות אומגה 6. חומצת השומן ההפוכה לה היא אומגה 3, ולכן תזונה הכוללת דגים או תיסוף של אומגה 3 ייתנו מענה לריכוז האומגה 6, ואז אפשר לאכול טחינה (וזרעים בכלל) בראש שקט.

 

וסויה?

סויה היא סוג של קטניה, היא מכילה פיטואסטרוגן ופוגעת בבלוטת התריס. נעדיף להימנע ממנה, וגם מאדממה.

 

תשובות לשאלות נוספות שעלו מגולשים במהלך שידור חי בעמוד הפייסבוק של ערוץ הבריאות תוכלו לראות כאן.

יש עוד מזונות המעלים בכם סימני שאלה? לחצו כאן לרשימה של מעל 150 מזונות שונים וההסבר האם הם פליאו – או לא.

שאלות נוספות? השאירו בתגובות ונענה עליהן בהקדם, או כתבו לנו!

13
תגובות

7 Comment threads
6 Thread replies
13 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
12 Comment authors
  Subscribe  
קבלת עדכונים על

שוב מלח !!!
האדם הקדמון לא ידע מה זה מלח !
שבטים לקטים היום גם לא ממליחים את המזון שלהם.
מלח זה הגורם מספר אחד ללחץ דם לטרשת עורקים וגם להשמנה .
האדם התחיל להוסיף מלח לאוכל רק במאות האחרונות, אפילו נאוליטים לא אכלו מלח.

ענבל

כל השנים ציידים לקטים נדדו ברדיוס של 200 ק”מ מהים והיו מגרדים מלח מסלעים. תמיד היה מלח בתזונה

דיאטנית

כמה עצוב לקרוא הנחיות כאלה שמטעות את הציבור.
20 ביצים ליום זו לא בעיה?
נקניק ופסטרמות לא מעובדים? ראית אי פעם (בעולם) מוצר כזה? נקניק לא מעובד??
קטניות לא מומלצות אם לא מונבטות?
פרי אחד ביום?
טחינה היא לא משהו?
קצת חבל שאין לכם ייעוץ מדיאטן קליני. ואולי תתיעץ עם אורי מאיר צזיקי ותשמע שהאדם הקדמון לפי מיקומו ועונת השנה היה מלקט קטניות וניזון ימים שלמים מפירות.
רק בריאות.

דעאל שלו

שלום לך דיאטנית מוטרדת ותודה על התגובה. 1. לא, ביצים אינם גורם סיכון. למה את חושבת שהן מסוכנות? האם בגלל הכולסטרול שבהן? אמליץ לקרוא את הנחיות האחרונות ועדת התזונה האמריקאית “כולסטרול בתזונה אינו גורם שיש חשש לצריכת יתר ממנו” cholesterol is not a concern for over consumption. 2. וכן, יש בוודאי פסטרמות ונקניקים לא מעובדים. יש פה אפילו מתכון לזה. את מוזמנת לחפש ולקרוא. 3. נכון, עדיף בהחלט להנביט קטניות 4. כן, פרי ביום. גם זה לא חובה. 5. נכון. טחינה בסדר במידה אבל היא לא “משהו”. היא טעימה וזה הכל. 6. אם “חבל שאין לנו ייעוץ מדיאטן קליני” כדי… להמשך >>

יתיר שדה

מחקרם של לב וכסלו, שבחן את שאריות המזון הצמחי שנמצאו במערת כבארה שבכרמל ותוארכו לתקופה המוסטרית, דווקא מצא כי תפריט הצמחי של יושבי המערה כלל מעט זרעי קטניות. דגניים, לעומת זאת, כמעט ולא מצאו שם. המקור הצמחי העיקרי לחלבון ושומן (וגם פחמימות, במידה פחותה) היה כנראה אלון התבור, שבלוטיו נאכלו בשקיקה. כמי שעוסק לא מעט בליקוט – אני יכול לומר שקטניות נאספות ונאכלות בשקיקה, אבל, חשוב להדגיש(!) רק כשהן ירוקות וטריות בתרמיליהן. אני חושב שאין זה סביר שהאדם הפליאוליטי ליקט את זרעי הקטניות לאחר הבשלתן, ובוודאי שלא עשה בהם שימוש למאכל. יותר סבירה, לדעתי, האפשרות שזרעי הקטניות שנמצאו במערה הם… להמשך >>

דעאל

תודה יתיר. אתה בהחלט צודק ואני לא דייקתי. לכן גם הפליאו לא מתנגד לקטניות ירוקות וטריות אלא ליבשות. בהחלט יתכן שבעבר הקדמוני הן היו חטיף מזדמן אך כפי שאמרת, טרי.

ימית נטורופתית

פיטואסטרוגן בסויה זה מצוין לצורך הדוגמא אציג בפניכם שני חומרים: גניסטאין ודאידזאין – הנמצאים בסויה. והם כמובן רק דוגמא לפיטו-אסטרוגנים, אך הם המדוברים ביותר. ומצד שני, יש לנו אסטרוגן, שזהו הורמון שהגוף שלנו מייצר (גם גברים וגם נשים, אך כמובן שנשים בכמות גבוהה יותר, מכיוון שזהו ההורמון הנשי, ביחד עם פרוגסטרון) אסטרוגן הוא הורמון סטרואיד – מבחינה כימית הוא שלד מבני 4 טבעתי. סטרואיד הוא ממשפחת השומנים (מוצא כולסטרול), מה שאומר שהוא הידרופובי (אינו מסיס במים) בעוד שהגניסטאין ודאידאזין הם פלבנואידים, חומרים המצויים באופן חופשי בטבע, בצמחים. מבחינה כימית מדובר ב- 2 טבעות בנזיניות עם 3 פחמנים ביניהם, חומר הידורפילי,… להמשך >>

רונן שטרן

מה לגביי אנשים עם כולסטרול וטריגליצרידים גבוהים ? האם פליאו מתאימה להם?

emuna

מה עושים עם הקפה בבוקר?!

דנה

מהי הכמות המומלצת היומית של אגוזים/שקדים/קשיו ליום בתזונת פליאו(לא אתגרית)

שושנה

האם דגן פוניו הוא פליאו?

דעאל

הוא פחות רעיל כי אין בו גלוטן, אך נעדיף שלא לצרוך ממנו כלל. בסופו של יום מדובר במזון שהוא רק פחמימה וכדגן, אינו חלק מתפריט הפליאו.