האם יש יתרונות למזון אורגני וחופשי?

חומרי גלם שונים

כשאנחנו מדברים על פליאו אנחנו מדברים על אכילת אוכל אמיתי, טבעי וכמה שניתן – שיהיה נטול חומרים שלא אמורים להיות בו. לכן אכילה בריאה וטבעית נקשרת מיד למזון אורגני, לביצי חופש ולביקורים בשוקי איכרים מקומיים. 

ובאמת, בגידול אורגני יש הרבה הגיון והרבה טעם. ההגיון אומר שאנחנו לא אמורים לאכול חומרי ריסוס – ולכן כדאי להמנע מהם. אבל עד כמה גדולה ההשפעה של חומרי הריסוס על המזון שאנו אוכלים? כמה משמעותית התועלת? האם באכילת ביצי חופש יתרונות על פני ביצים שמקורן בגידולי סוללה? אז בדומה לצריכת בשר ומוצרי חלב “גראס-פד” גם כאן התשובה תלויה ביכולת הכלכלית, בזמינות המזון וברמת ה”סיכון” שכל אחד מוכן לקחת על עצמו (או ה”רווח”).

“אורגני” הוא מושג רחב למדי, וטרם נוסחו נהלים המגדירים מהו מזון אורגני ומה לא. בדומה לאבקת כביסה עם אישור כשרות לפסח, גם התווית “אורגני” ניתנת למוצרים שלאו דווקא יש צורך בתווית הזו עבורם (כמו קרם פנים או תחתונים מכותנה אורגנית). במקרים רבים, לצערנו, התווית נועדה למשוך קונים אך לא עומד מאחוריה יתרון של ממש.

ובכל זאת, כמובן שיש מוצרים שצריכתם ממקור אורגני כנראה תהיה עדיפה על פני המוצר המקביל שהוא לא אורגני. אז כדי לעזור לנו להתמקד מה כדאי ומה מיותר – להלן ההמלצות לחיים אורגניים:

מזון אורגני

 

ירקות ופירות

מדי שנה מתפרסמות 2 רשימות על ידי Environmental Working Group: רשימת הירקות ה”מלוכלכים ביותר” (Dirty Dozen) בחומרי ריסוס, ורשימת הירקות הבטוחים לצריכה גם אם הם אינם אורגנים (Clean Fifteen).

נכון ל-2016, אבוקדו הוא הירק ה”נקי” ביותר, גם אם הוא נצרך בגרסתו הלא-אורגנית. ברשימת הירקות שניתן לצרוך גם לא-אורגנים, והם לא סופגים את חומרים ההדברה, אפשר למצוא (בסדר יורד): אננס, כרוב לבן, בצל, אספרגוס, מנגו, פפאיה, קיווי, חציל, מלון, אשכולית, כרובית ופטריות.

ברשימה של EWG עולה שהתוצרת ה”מלוכלכת” ביותר, שעדיף דווקא כן לצרוך בצורתה האורגנית, היא (בסדר יורד): תות, תפוח, נקטרינה, אפרסק, סלרי, ענבים, דובדבנים, תרד, עגבניות, גמבה, עגבניות שרי ומלפפונים.

את הרשימה המלאה אפשר למצוא כאן.

חשוב לדעת שגם עבור מוצרים מרוססים, אחרי יומיים של שהייה במקרר יתפרקו כל שאריות חומרי ריסוס. בנוסף, השיקול הכלכלי מאוד חזק כיוון שירקות אורגנים יכולים לעלות פי שניים מירקות “רגילים”. בהתחשב בתזונה שלנו, העשירה בירקות, כל אחד יעשה את חישובי העלות-תועלת שלו, ויחליט את ההחלטה הנכונה ביותר עבורו.

 ירקות אורגנים

 

ביצים

לצערנו אין משמעות רבה לאורגניות בתחום הזה. המשמעות של ביצים אורגניות היא שהתרנגולות קיבלו תערובות תירס לא מרוססות – כלומר עדיין תקבלו ביצים עם רמות גבוהות במיוחד של אומגה 6, אבל “אורגני”.

ביצים המועשרות באומגה 3 יתנו תועלת בריאותית מסויימת.

לגבי ביצי חופש אין סטנדרט. המגדלים מאכילים אותן בדרך כלל באוכל רגיל, שאין בו יתרון תזונתי, אבל כן יש יתרון מוסרי ואף בריאותי – בסופו של דבר תרנגולת מחוץ לסוללה כנראה תספק ביצים איכותיות יותר.

כמובן שהשילוב המנצח יהיה ביצי חופש מועשרות באומגה 3, אבל לפחות בארץ עוד לא הומצאה החיה הזו, והמחיר שלה כנראה יהיה פי שלושה מכל ביצת סוללה שנמצא בשוק.ביצי חופש

 

בשר בקר

ישנו איסור בארץ על מתן אנטיביוטיקה והורמונים לבקר המיועד למאכל (ובמידה וניתנה יש הנחיות ברורות על הזמן שצריך לעבור בין קבלת האנטיביוטיקה לשחיטה). לכן נראה שבנוגע לבקר, תווית ה”אורגני” היא בעיקר דרך לגבות הרבה כסף. שוב, כמו בביצים, חשוב בהרבה מה אוכלת הפרה ולא כמה חיסונים היא קיבלה או לא קיבלה.

אנחנו נעדיף בקר שגדל במרעה חופשי (“גראס-פד”), אבל בארץ לא ניתן לגדל בקר כזה לשימוש מסחרי. עם זאת יש יבוא של מוצרי בשר בקר גראס-פד מחו”ל שאפשר בהחלט לקנות בקצביות שונות.

 בשר במרעה חופשי

 

עופות

דווקא בקטגוריה הזאת יש הרבה מאוד משמעות לעופות אורגניים. בניגוד להנחיות הנוגעות למתן אנטיביוטיקה לבקר בארץ, אין איסור שכזה על עופות ולכן רוב העופות מפוצצים באנטיביוטיקה ומזון רע מאוד. 

לאחרונה תפס תאוצה ומודעות תו האיכות “חי בריא“, שיש לו חשיבות מרכזית כאמור בעיקר בתחום העופות: “נהלי “חי בריא” קובעים שורה של דרישות גידול מחמירות, במטרה להבטיח כי בעלי החיים במשקים גדלים בתנאים המאפשרים להם לבצע פעולות טבעיות ההכרחיות לבריאותם ולרווחתם. […] איסור שימוש באנטיביוטיקה ברמה המניעתית, תזונה נאותה שאינה כוללת חלבון מהחי (כדוגמת זבל עופות), איסור על החזקת בעלי החיים בבידוד, קביעת גיל גמילה מינימלי, הגבלת זמן ההובלה של בעלי חיים למקסימום של 4 שעות, חיוב התקנת טלוויזיה במעגל סגור בבית המטבחיים, כל אלו הן רק דוגמאות מעטות לדרישות התו” (מתוך האתר של “חי בריא“).

 עוף אורגני

 

חלב ומוצרי חלב

אורגני כאן פירושו שהתירס והתחמיץ שאוכלות הפרות לא עבר ריסוס בשלב הגידול. כנראה שיתרון של ממש לא יהיה בזה. לעומת זאת, גבינות עשויות ביד, ממחלבות קטנות ובלתי תעשיייתיות, יהיו נפלאות ובריאות.

גם במקרה הזה יש עדיפות לכך שהפרות, העזים, הבופאלו והכבשים יקבלו את המזון שלהן ממרעה חופשי ולא מתערובת דגנים (מרוססת או לא), ומוצרים שכאלה אפשר למצוא במותגים המיובאים מחו”ל בעיקר. 

 

אפשר כמובן להתווכח על הסעיפים כאן, וכמובן שבעולם אידאלי הכל היה אורגני, גדל בשדות פתוחים תחת שמש חמימה ופרפרים. אבל אנחנו לא בעולם אידאלי אלא בעולם מערבי ומודרני, עולם בו לתוויות ה”גראס-פד”, החופשי והאורגני יש מחיר – והוא גבוה. איש הישר בעיניו יעשה, החליטו מהו הגבול שלכם – עד כמה אתם יכולים ומוכנים להשקיע באורגניות, ורק תהיו בריאים.

תגובות

  Subscribe  
קבלת עדכונים על