לפני כמעט שנה הגעתי לנקודת משבר. באחד הבקרים שמתי לב ששום ג'ינס לא כבר יושב עליי כמו שצריך וגם אלה שהיו יחסית רחבים לחצו לי והוציאו 'גלגלים'. באותו יום הגעתי להחלטה - אני לא ממשיכה עם אורח החיים המזיק שלי וצללתי ישירות לתוך "האתגר".

בכלל לא היה לי קל בהתחלה אך כבר אחרי שבוע זה נעשה פשוט יותר והביא איתו הנאה גדולה. עצם זה שאני לא צריכה לחשוב בכל רגע נתון מה בא לי לנשנש ולא צריכה להיות בחיפושים אינסופיים אחרי אוכל זו תחושת הקלה מטורפת. הקילוגרמים פשוט החלו לנשור ממני והמחמאות מהסביבה לא איחרו לבוא. אומרים לי שאני נראית קורנת ושמחה יותר - והאמת שאני באמת כזו. נפילות המתח שהיו לי לעיתים קרובות במהלך היום נעלמו, השינה השתפרה, אני מלאה באנרגיה ומרגישה מדהים.
החרטה היחידה שלי לגבי התזונה הזו היא שלקח לי כמעט שנה של מחשבות על אם לאמץ אותה או לא.

אז... היום אני 20 קילו פחות ממה שהייתי בתמונה השמאלית ו-19 ס''מ פחות בהיקף המותניים.
אגב, מאז שהתמונה הימנית צולמה השלתי עוד 3 ק"ג ועוד 3 ס"מ מהיקף המותניים.

לי פלמרי

ובלי קשר לתזונה, אני חייבת לפרגן לך בענק על הכתיבה שלך. גמעתי כל מילה מהספר שלך ואני ממש נהנית מהפוסטים שלך.

תודה לך,
לי פלמרי