עברה מטבעונות לפליאו – וניצלה

גלי

הי, אני גלי, יועצת תזונה ובעליו של העסק תזונה יצירתית.

בגיל 12החלטתי להיות צמחונית, אחרי שראיתי איך מכינים קציצות. מאותו רגע טראומטי לא נגעתי בבשר, עוף, דג או ביצה. התזונה שלי כללה המון ירקות, פירות, דגנים, מוצרי חלב והרבה מידי מסטיקים ודיאט קולה. בגיל שלושים עברתי לארה“ב, שם הכל היה נראה לי נוראי, אולי כתגובת נגד הפכתי לטבעונית עם דגש על תזונה בריאה. ניסיתי כמעט כל ז'אנר: טבעונות קלאסית, טבעונות Raw, השריות, הנבטות, ייבוש מזון ומה לא.

אחרי שנה בתוך התהליך התחלתי לחשוד שכאבי הבטן שהיו חלק בלתי נפרד מחיי קשורים לגלוטן והסרתי גם אותו. היה לי קר כל הזמן, גם בקיץ. הדופק שלי צנח פלאים, לחץ הדם הנמוך ממילא המשיך לרדת בהדרגה, הייתי חיוורת, צנומה וחלשה מאד, מערכת העיכול שלי מיררה את חיי, הייתי מדוכאת ועצובה רוב הזמן ועד היום אני לא מבינה איך בכלל תפקדתי.

אני לא יכולה להצביע בדיוק על רגע של הארה, אבל באחד מימי כסטודנטית לתזונה, נפל לי ה"אסימון" ­- הבנתי שהגעתי למבוי סתום. עשרים ושתיים (!) שנה של צמחונות וטבעונות לא הביאו אותי למקום הנכון. עשיתי את כל הדברים הבריאים והמומלצים, אבל הייתי רחוקה שנות אור מלהרגיש ולהיות בריאה. בתוך תוכי שמעתי קול חלש שאמר שאולי נסחפתי אחר נטיית הלב, המצפון והמוסר תוך התעלמות מוחלטת מהאיתותים של הגוף.

באחד השיעורים בביה"ס שוחחנו על ”ניסוי חלבונים“ – הוספה או הפחתה מדורגת של חלבונים מן החי ובדיקת ההשפעה על הגוף. החלטתי לתת לזה צ'אנס: התחלתי לאט לאט להוסיף ביצים, דגי ­ים, עוף ואז נשאר לי האתגר האמיתי: בשר. התחלתי בכמויות קטנות, מידי פעם. הראש והמצפון שלי לא ממש רצו להאמין לגוף אבל הייתי הרבה פחות חיוורת, הרבה יותר שבעה, וחזקה יותר.

באותה תקופה הרופאים סוף סוף הסכימו איתי שטענתי שמשהו לא בסדר איתי. אובחנתי כסובלת מתת­-פעילות של בלוטת התריס. כשהתחלתי לחקור בתזונה המתאימה לתת­-פעילות כזו נתקלתי שוב ושוב בעדויות שחלבון מן החי מומלץ לשיפור התפקוד. סיפורים רבים על אנשים שהחמירו את מצב הבלוטה בתזונה טבעונית צצו מכל עבר. גם ברפואה הסינית אובחנתי ב"חוסר דם", ונחשו מה ההמלצות התזונתיות לטיפול בחוסר דם?
כל הסימנים אם כך הראו שעלי לאכול חלבון מן החי. אבל איך אוכל לעשות זאת בעודי מהרהרת בשאלות של מצפון ומוסר על גידול ושחיטה של חיות לצורך מאכל?

גלי

החלטתי לצאת למסע, שכולל שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות כדי לשפר את הבריאות וגם יאפשר לי לישון בלילה. קראתי אין ספור ספרים, מחקרים ומאמרים, בילתי בכל האתרים ושאלתי את כל השאלות שבעולם. אחרי התלבטויות שונות פיתחתי לי דרך ביניים: את הבסיס הבאתי מעקרונות ה­ plant based diet (דיאטה מבוססת צומח) ולזה הוספתי את גישת "איכותי אבל פחות" – צריכה מבוקרת של חלבון מן החי, טרי ומובחר ככל הניתן, בכמות מועטה. היום אני עדיין במסע לעבר הגברה של כמות החלבון מן החי אך לא בלי לבטים רבים. כרגע עבורי דרך ביניים היא התשובה האישית, בה אני יכולה לספק לגופי את הדרוש לו וגם לצמצם צריכה תוך גילוי אחריות אישית וסביבתית.

כשיצאתי למסע ביקשתי להתחזק פיזית, אבל בתהליך נדרשתי להתבגר, לשנות אמונות ודפוסי חשיבה, לאמץ גישה מתונה יותר ואדוקה פחות, לתרגל גמישות, להקשיב לאיתותי הגוף וללמוד לשנות בהתאם. זה גם המסר שלי למטופלים שלי: המסע שלהם תמיד צריך להיות אינדיבידואלי, רווי בהקשבה עצמית, חוקר משתנה ומדייק את עצמו בכל שלב בדרך לבריאות כוללת גם חיים מסופקים ומאושרים יותר.

מאחלת לכם בריאות ושמחה,
גלי

תגובות

היה הראשון להגיב על מאמר זה!

קבלת עדכונים על