איך ירדתי 28 קילו תוך חצי שנה

מיכל גור לפני ואחרי
אני מנסה לעכל את המספרים האלו והם על גבול הדמיוניים עבורי. אני מנסה לעכל את התמונה הזאת וזה מכניס אותי להלם של כמה שניות כל פעם מחדש.
היום, לפני שישה חודשים, הגעתי לנקודת שבר שבה אמרתי לחברה שלי שאני שוקלת לעשות ניתוח קיצור קיבה.
באותה תקופה הרגשתי שהגעתי לסף ושכל ניסיון דיאטה לא צלח את מבחן השבוע. משהו במונוטוניות של אוכל בטעם קרטון כל שלוש שעות הרגיש לי כמו עונש שאני לא מוכנה לקבל על עצמי. אמרתי לעצמי שאני מעדיפה את סכין המנתחים מאשר מעגל אינסופי של פריכיות וקוטג’.
באותו היום שבו תכננתי כבר להתחיל לבדוק על הניתוח ואיך כל הפרוצדורה אמורה להתבצע, היא הציעה לי לנסות את תזונת הפליאו כצ’אנס אחרון וכך קרה.
החלטתי שאני נותנת לעולם הדיאטות הזדמנות אחרונה ושאם זה לא יצלח, אתחיל בתהליך של הניתוח. הבטחתי לעצמי שאם אני נותנת צ’אנס, זה יהיה מכל הלב. בלי נפילות, בלי סטיות, הכל by the book.
 
יש לי אהבה גדולה לעולם האוכל. אני יודעת להעריך מוצרי גלם איכותיים, לא מפריע לי לשלם מחיר גבוה על מנה שעשויה מצוין ותמיד מצאתי תרפיה בהכנת אוכל, עדיף מורכב ככל האפשר.
 
מתוך סקרנות טבעית, הדבר הראשון שחיפשתי בהקשר לתזונה היה מתכונים. כשדברים כמו בייקון, גבינות שמנות, נתחי קצבים ועוגות שוקולד התחילו לקפוץ לי על המסך, היה ברור לי באותו הרגע שזאת אהבה ממבט ראשון ויש מצב שאפילו לא אצטרך להתייסר תוך כדי הורדת המשקל.
 
יום אחרי קמתי חדורת מוטיבציה להתחיל ובבום אחד הפסקתי עם כל מה שאסור. פחמימות, גלוטן, דגנים, סוכרים, שמני זרעים ואוכל מעובד.
נשארתי עם שפע אינסופי של ירקות ופירות, בשר איכותי,דגים ופירות ים, גבינות שמנות ואפילו שוקולד ויין. לא יכולתי לבקש יותר.
 
אין מילים לתאר את התחושה המדהימה של לאכול דברים ”מושחתים בטירוף”, שבחיים לא העזתי לאכול, ללא רגשות אשם ותוך כדי לראות את המשקל יורד.
 
לומר שהיה לי קשה בחצי שנה האחרונה יהיה שקר, ההיפך הוא הנכון. אני נהנת מכל רגע, אני יודעת שאני עושה טוב לגוף שלי בכל היבט אפשרי וברור לי שמצאתי את הדרך שלי.
 
מיכל גור
 
אמנם לפליאו נכנסתי בשביל לרדת במשקל אבל בדיעבד הבנתי עד כמה זה שולי. רמת האנרגיה שעלתה, היקפים שהצטמצמו, עור פנים זוהר ובעיקר המון נינוחות ושלווה. לא יכלתי לבקש יותר.
 
קהילת הפליאו בישראל תופסת תאוצה בשנה האחרונה (שווקים מיועדים, עסקים ”כשרים” וסימון בתפריטים) אך יחד עם זאת עדיין המון אנשים לא מודעים לתזונה ולא שמעו עליה מעולם.
מי שמכיר אותי מקרוב יודע שאני תמיד שמחה להושיט יד בנושא, בין אם מדובר בייעוץ והכוונה או סתם זריקת מתכונים לצורך השראה אך יחד עם זאת, זה צריך לבוא ממכם. 
יש לי סלידה עזה מאנשים אשר כופים את האג’נדה שלהם על אחרים ומרגישים צורך לדבר על כך בכל הזדמנות אפשרית. אל תהיו כאלה. זה לא מגניב.
כבר מחכה בקוצר רוח לפוסט סיכום השנה.
מיכל גור

תגובות

  Subscribe  
קבלת עדכונים על