נתנאל אמר

נתנאל אמר

אתחיל מהסוף – בזכות הפליאו האוכל לא מנהל אותי אלא אני מנהל אותו. זאת השורה התחתונה מבחינתי. עצם השגת השליטה ביומיום משמעותה מבחינתי הפסקת התלות שלי באוכל, עובדה שמהווה עבורי סיפוק גדול. אני כבר לא חושש יותר מדי אם יהיה לי אוכל זמין או שמא אהיה רעב חלילה, הפסקתי להסתובב עם חטיפי אנרגיה ולאבד ריכוז כשמגיע הרעב – הוא נהיה מתון והדרגתי יותר. אני כבר לא מתעצבן ורגזן כאשר אני רעב. לדעתי הייתי בלתי נסבל לסביבה שלי ברגעים האלה, ועכשיו כשזה קורה אני מחוייך בו זמנית. הרעב לא מלווה בעצבים ובדריכות מלחמתית, הפסקתי לספור את השעות לקראת הארוחה הבאה. הפסקתי להתעורר בבוקר עם השתוקקות ורעב גדול שמפריעים לי לתפקד, האמת הפסקתי עם ארוחת הבוקר בכלל…

לפני כשנתיים ראיתי את דעאל שלו בתוכנית של "לונדון וקירשנבאום" שם הוא התמודד בגבורה עם שאלות נוקבות. הוא עורר עניין עם פרדגימות חשיבה שעד לא מזמן סתרו לי כל מה שחשבתי וידעתי. צפיתי בעניין וסקרנות. אז זה היה נראה לי אייטם נחמד ומעורר מחשבה.

קצת אח"כ ראיתי פרסום של הרצאה במכללת תל-חי. הייתי בשלבי סיום של התואר והסתקרנתי מאוד. אני זוכר שראיתי את הפרסום באותו יום והחלטתי ספונטנית להגיע. ההרצאה הייתה מאוד מלהיבה. כשהבנתי שדעאל חף מאינטרסים ונמצא שם לפתוח את משנתו בנושא, את העובדות והמחקרים שאסף וליקט ובכלל לתת לנו קצת מניסיונו – התחיל ליפול האסימון. אני זוכר שבהרצאה שהינו בכיתה גדולה. הגיעו נציגי טבעונים וצמחונים שניסו לסתור אותו וקיבלו ממנו טיעונים נגדיים משכנעים מאוד. הייתה אווירה אינטלקטואלית-משולהבת. אני זוכר שבסיום ההרצאה נוצר סביבו מעגל של סטודנטים סקרנים מלאי שאלות. אני הייתי ביניהם. זכור לי במיוחד ששאלתי על נעליים מינימלסטיות, הנושא של מדרסים וכו'. קיבלתי תשובות וטפיחה ידידותית על הכתף עם חיוך וברכת בהצלחה. התלהבתי מהפליאו ואמרתי לעצמי שיום אחד אני חייב לתת לזה צ'אנס. לקראת סוף תקופת הבחינות קניתי שני העתקים של "הסוד הקדמוני". אחד לי ואחד למשפחה, שיהיו לי תשובות כשיתחילו לשאול שאלות. התחלתי לקרוא ומשם השינוי החל להתרחש.

רק כדי להמחיש את השינוי: תמיד התעניינתי בתזונה ובפעילות גופנית אבל כל הזמן האמנתי שהנושא צריך להיות יותר פשוט ונגיש ולא צריך להיות כ"כ סזיפי ומוקפד כמו שמראים לנו בתרבות התזונה המערבית. לא האמנתי שהתקפות רעב אמורות להתרחש לעיתים קרובות כל כך ולא האמנתי שאוכל צריך לנהל אותי בצורה כזאת דרסטית. אני זוכר שבבית הוריי היינו אוכלים לעיתים רחוקות בשר בקר – עוף והודו היו חלק מהתפריט הקבוע. אמא שלי אופה מדהים, מכל סוגי הקמחים ואת כל סוגי המאפים והלחמים. בתחילה הוספתי בשר בקר מגוון לתזונה שלי ולא הסרתי קמחים או סוכרים. אחרי שהתוודעתי לסוגי הבשר התחלתי בהדרגה להפחית את הלחמים. הפסקה הדרגתית שנמשכה כחודש שאחריה הפסקתי גם עם סוכר כעבור שבועיים.

מאז נובמבר 2014 אני משתייך לקהילת הפליאו, אחזור על המשפט עמו פתחתי – בזכות הפליאו האוכל לא מנהל אותי אלא אני מנהל אותו. זאת השורה התחתונה מבחינתי. עצם השגת השליטה ביומיום משמעותה מבחינתי הפסקת התלות שלי באוכל. על הדרך השלתי מעליי 5 ק"ג מיותרים, קניתי Vibram Five Fingers ולמעשה מצאתי את הדרך הטבעית לאכול. אני ממשיך לצעוד בה. בתקווה ללמוד עוד ולהתפתח.

בברכה,
נתנאל אמר

תגובות

היה הראשון להגיב על מאמר זה!

קבלת עדכונים על