תמר הייתה צריכה הרבה אומץ לעבור מטבעונות לפליאו

שלום שמי תמר, בת 21. סיפור ההצלחה שלי בפליאו הוא הודות תהליך ארוך ולא פשוט כלל.

הכל החל במאי 2015, כשהייתי בצבא. חברה שלי הסבירה לי מה בדיוק היא אוכלת על מנת להישאר בריאה וגם להיראות טוב. באותה תקופה הייתי כבר חצי שנה טבעונית, אחרי כ-4 שנים של צמחונות. תחילה העניין זעזע אותי ולא חשבתי שלאכול בשר וביצים זו הדרך לבריאות ואיכות חיים. מצד שני, לא שללתי והתחלתי לקרוא ולהעמיק בעניין. הבנתי כמה פשוט והגיוני הפליאו הזה.

בהתחלה התביישתי לספר לאנשים שאני מסיימת עם תקופת הטבעונות כי חשבתי שישפטו אותי לחומרה ויגידו: “מה פתאום לא אכפת לך מבעלי החיים?”… אמנם אני עדיין ותמיד אוהב בעליי חיים אבל לצערי זה שאפסיק לקנות מוצרים מהחי לא אומר שהתעשייה תיפסק. לכן החלטתי שאני הולכת עם האמת שלי ומתחילה פליאו. בהתחלה לא ויתרתי על הקפה עם החלב, ואז לאט-לאט התרגלתי והתחלתי להרגיש בשינוי.

אף פעם לא הייתי בחורה שמנמנה, אני 1.61 מ’ ושקלתי 59 ק”ג כשהתחלתי. היום אני שוקלת 54 ק”ג וגם נראית יותר חטובה כי אני עושה יותר אימוני כוח. לא רק שירדתי יפה במשקל, אני גם מרגישה פחות רעבה במהלך היום, לא צריכה לנשנש כל הזמן (לא תמיד, יש ימים שקצת יותר וזה בסדר…) והכי חשוב – אני לא מרגישה שאני מכורה לאוכל או שאני צריכה לחשוב עליו 24/7. אוכל לא משפיע על האושר שלי בחיים! האושר שלי הוא להרגיש בשליטה ולתת לגוף שלי את הכי טוב שיש, כי מגיע לו.

היום הפחמימה שלי היא רק אורז פעם ביום ואני ממש נהנית. התעניינתי מאד באוכל האסייתי שהוא בעצם ממש פליאו, וזה מה שאני אוהבת במטבח. כמעט כל יום אני אוכלת ארוחה “גדולה” של אורז (לא מתקמצנת אבל גם לא מפריזה), ירקות מוקפצים עם בשר כלשהו או דגים. מעל אני שמה קשיו קלוי או אגוזים (לא הרבה). בערב אני אוכלת שקשוקה או חביתה עם סלמון מעושן, או ירקות ופירות. אני משלבת שמן קוקוס ושמן זית במטבח, שמה לפעמים חלב קוקוס במוקפצים.

זה לא נשמע הרבה אבל זה מאד משביע במהלך היום. אני יודעת שיש שיתנגדו לאכילת יותר מפרי ליום ובכללי לאורז, אבל כך אני בחרתי וכל עוד המוצר טבעי ולא מעובד אני מרגישה נפשית ופיזית טוב. עד לא מזמן (3 חודשים כמעט) אכלתי מוצרי חלב שמנים, ומאז שהפסקתי ירדתי במשקל עוד… או שאכלתי מהם קצת יותר מדי או שמשהו בהם פשוט לא הלך לי.

הפליאו זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים, כל הטעויות שעשיתי קודם לכן נבעו מחוסר ידע – לא תיארתי לעצמי כמה החומרים המוזרים שכתובים בגב האריזה מזיקים לבריאותנו. חשבתי שסוכר במידה הוא חיוני לגוף. שסוכרזית זה אחלה. ששניצל תירס זה פסגת הבריאות ולחם שחור הוא חובה ביום-יום על מנת לשמור על פעילות מעיים תקינה. זה מה שהתעשייה רוצה שנחשוב אבל זו לא האמת. כל מוצר שמתרחק מהצורה הטבעית שלו מזיק – ולא יעזור מה נעשה.

אם אתם רוצים לא רק להיראות טוב, אלא גם להרגיש ולעשות לגוף שלכם טובה ענקית, תלמדו על הפליאו ונסו ליישם כמה שיותר מידע ממנו. גם כשהייתי אוכלת מוצרי חלב שמנים הכולסטרול שלי דווקא ירד לעומת כשהייתי טבעונית בצבא (אז רצו לתת לי טיפול בכדורים). זה רק מראה שטבעונות לא בהכרח בריאה ומתאימה לכולם וכנראה שלכל התחליפים והשמנים התעשייתיים האלה יש השלכות על גופנו.

השלב הבא שלי הוא לרדת עוד 2-3 ק”ג בעזרת התמדה בתזונה שלי וכמובן שילוב ספורט. החלום שלי הוא שלעולם לא אזנח את אורח החיים הזה ושתמיד אהיה מאושרת – הן פנימית וחיצונית.

בהצלחה לכולם!

תמר