מאגר המחקרים הגדול

* בינואר 2018 פירסמה ד”ר שרה הלברג מאגר של 76 מחקרים שבוצעו על תזונה דלת פחמימות. לטבלה המסודרת (באנגלית) לחצו כאן *

השפעת תזונה על תגובות קוגנטיביות במשימות זיכרון (2015).

ד”ר דוד גורביץ

חוקרים מהמרכז לדמוגרפיה של הזדקנות בשבדיה בדקו האם הורדת משקל משפיעה על תפקוד קוגניטיבי. במחקר זה עקבו משך חצי שנה אחר 20 נשים מבוגרות במשקל יתר, שחלקן הורידו משקל בדיאטה פלאוליטית וחלקן בדיאטה עפ”י ההמלצות הנורדיות. התפקוד הקוגניטיבי נבדק ע”י הדמיה בתהודה מגנטית פונקצינאלית.

הממצא העיקרי היה שבשתי הקבוצות נצפה שיפור משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי, לרבות שיפור בפעילות בהיפוקמפוס (אזור מוח חיוני לעיבוד מידע חדש) במהלך למידה. כמו-כן, בשתי הקבוצות נצפתה ירידה דומה ברמות החומצות השומניות בדם. השיפור בתפקוד הקוגניטיבי הראה מתאם גבוה לירידה בהיקף המותניים של משתתפות הניסוי.

השפעות תזונה פליאוליתית קצרת טווח במתנדבים בריאים (2008).

14 תלמידי רפואה בריאים (5 גברים, 9 נשים) נדרשו לאכול תזונה פליאוליתית למשך שלושה שבועות. לא הייתה קבוצת ביקורת.
משקלם ירד ב-2.3 ק”ג, ה-BMI ירד ב-0.8 והיקף המותניים פחת ב-1.5 ס”מ ולחץ הדם הסיסטולי פחת ב-3 מ”מ כספית.

שיפורים מטאבוליים ופזיולוגים מצריכה פליאוליתית בסגנון לקטים-ציידים (2009).

9 משתתפים בריאים עברו לתזונת פליאו למשך 10 ימים. הקלוריות הוגבלו כדי להבטיח שלא יאבדו במשקל, ולא הייתה קבוצת ביקורת.
הכולסטרול הכללי ירד ב-16%, ערכי ה-LDL ירדו ב-22%, הטריגליצרידים ירדו ב-35%, השטח שמתחת לעקומת ריכוז האינסולין (AUC) ירד ב-39% ולחץ הדם הדיאסטולי ירד ב-3.4 מ”ג כספית – גם ללא ירידה במשקל.

השפעות תזונה דלת-פחמימות על ירידה במשקל וסיכון למחלות לב וכלי דם במתבגרים במשקל עודף (2003).

30 מתבגרים במשקל עודף חולקו באקראי ל-2 קבוצות: תזונה דלת-פחמימות או תזונה דלת-שומן. הניסוי נשמך 12 שבועות, ולאף אחת מהקבוצות לא הייתה הגבלה על מספר הקלוריות.
קבוצת המתבגרים דלת הפחמימות ירדה ב-9.9 ק”ג, בעוד הקבוצה דלת השומן ירדה ב-4.1 ק”ג (פי 2.3). בנוסף, בקבוצת המתבגרים שאכלו תזונה דלת פחמימות נראתה ירידה בטריגליצרידים ובערכי הכולסטרול שאינם HDL. סך הכולסטרול וה-LDL עלו בקבוצת המתבגרים שאכלו בתזונה דלת שומן.

תזונה פליאוליתית מביאה לחיזוק הרקמות בנשים בהשמנת יתר לאחר גיל המעבר (2013).

10 נשים בריאות עם BMI מעל 27 צרכו תזונה פליאוליתית למשך 5 שבועות. לא הייתה קבוצת בקרה. הערכים שנבדקו היו שומניות הכבד, השומן בשריר ורגישות לאינסולין.
כמות השומן בשרירים ובכבד מהווים מדד לסיכון למחלות מטאבוליות. במחקר הזה, לנשים הייתה הפחתה ממוצעת של 49% בשומניות הכבד, אך לא נראתה השפעה על כמות השומן בשרירים. מי שהכבד שלה היה יותר שומני, הפחיתה יותר שומן בכבד בפרק הזמן הזה. הנשים השילו בממוצע 4.5 ק”ג ו-8 ס”מ מהיקף המותניים.
יתרונות בריאותיים נוספים שעלו במחקר:
– ירידה בלחץ הדם מ-125/82 מ”כ כספית בממוצע ל-115/75 מ”ג כספית.
– ערכי הסוכר בדם בצום ירדו ב-6.35 מ”ג/ד”ל וערכי האינסולין בצום פחות ב-19%.
– סך הכולסטרול ירד ב-33 מ”ג/ד”ל, הטריגליצרידים ירדו ב-35 מ”מ/ד”ל, ה-LDL ירד ב-25 מ”ג/ד”ל וה-HDL עלה ב-7 מ”ג/ד”ל.

תזונה דלת פחמימות לעומת תזונה דלת שומן במשתתפים בעלי השמנת יתר חמורה (2003).

132 משתתפים עם השמנת יתר חמורה (BMI מעל 43) נבחרו באקראי לאכול תזונה דלת-פחמימות או דלת-שומן למשך 6 חודשים. לרבים מהמשתתפים הייתה תסמונת מטאבולית או סוכרת סוג 2. לקבוצה בתזונה דלת-השומן הוגבלה הצריכה הקלורית.
הקבוצה דלת-הפחמימות השילה בממוצע 5.8 ק”ג, בעוד הקבוצה דלת-השומן השילה רק 1.9 ק”ג. כלומר, הקבוצה דלת הפחמימות השילה כמעט פי 3 יותר ממשקל הגוף לעומת הקבוצה בתזונה דלת השומן.
בנוסף:
– הטריגליצרידים ירדו ב-38 מ”ג/ד”ל בקבוצה דלת הפחמימות, לעומת ירידה של 7 מ”ג/ד”ל בקבוצה דלת השומן.
– הרגישות לאינסולין השתפרה בקבוצה דלת הפחמימות, והחמירה באופן משמעותי בקבוצה דלת השומן.
– ערכי הסוכר בדם בצום ירדו ב-26 מ”ג/ד”ל בקרב הקבוצה דלת הפחמימות, ורק ב-5 מ”ג/ד”ל בקבוצה דלת השומן.
– ערכי האינסולין ירד ב-27% בקרב המשתתפים דלי הפחמימה, ועלה מעט במשתתפים דלי השומן.

מחקר אקראי המשווה השפעת תזונה דלה מאוד בפחמימות ותזונה עם הגבלה קלורית-דלת שומן על הירידה במשקל והסיכון למחלות לב וכלי דם בנשים בריאות (2003).

53 נשים בריאות במשקל עודף נבחרו באקראי לצרוך תזונה דלת-שומן או תזונה דלת-פחמימות למשך חצי שנה. בקבוצה הראשונה הייתה הגבלה קלורית.
הנשים בקבוצה הדלה בפחמימות ירדו ב-8.5 ק”ג בממוצע, לעומת הקבוצה השנייה שירדה 3.9 ק”ג בממוצע. בקבוצה הראשונה חלה גם ירידה בטריגליצרידים. בשתי הקבוצות חל שיפור בערכי ה-HDL.

השוואה של הגבלה קלורית בתזונה דלת פחמימות ותזונה דלת שומן והשפעתן על הירידה במשקל והרכב הגוף בגברים ונשים בעודף משקל (2004).

מחקר אקראי שנערך על 28 גברים ונשים בעודף משקל או השמנת יתר. הניסוי נערך 30 ימים על נשים ו-50 ימים על גברים בשני סוגי תזונה: דלה מאוד בפחמימות ודלה בשומן, כשבשתי הדיאטות הגובלה הצריכה הקלורית.
בקבוצה שצרכה מעט פחמימות הירידה במשקל הייתה משמעותית הרבה יותר, בעיקר בגברים. זאת למרות העובדה שהם צרכו יותר קלוריות ביחס לקבוצה השנייה.

התמונה מתוך האתר AuthorityNutrition

תזונה דלה בפחמימות יעילה יותר בהורדת משקל לעומת אכילה בריאה בנבדקים סוכרתיים ולא סוכרתיים (2007).

13 חולי סוכרת ו-13 משתתפים שאינם חולי סוכרת חולקו באקראי לקבוצה בתזונה דלה בפחמימות ולקבוצה בתזונה “בריאה” על פי המלצות בריטניה לחולי סוכרת (הגבלה קלורית ומעט שומן) – לניסוי שנערך 3 חודשים.
הקבוצה שצרכה מעט פחמימות ירדה ב-6.9 ק”ג, לעומת הקבוצה השנייה בה הייתה ירידה של 2.1 ק”ג. פרט לכך לא נראה הבדל אחר בנתונים הביולוגיים בין הקבוצות.

יעילות ובטיחות בתזונה גבוהה בחלבונים ודלה בפחמימות לירידה לירידה במשקל עבור מתבגרים בהשמנת יתר חמורה (2010).

46 מתבגרים בעלי השמנת יתר קיצונית חולקו באקראי ל-2 קבוצות למשך 36 שבועות: דיאטה דלה בשומן ודיאטה דלה בפחמימות, כשלקבוצה הראשונה הייתה הגבלה על הצריכה הקלורית.
קבוצת המתבגרים בדיאטה דלת הפחמימות הציגו ירידה גדולה יותר במשקל וב-BMI לעומת הקבוצה השנייה. מאפיינים ביולוגיים אחרים השתפרו בשתי הקבוצות, אך לא נראה הבדל משמעותי בין השתיים בנושאים אלה.

השפעות חיוביות בתזונה פליאוליתית בבעלי תסמונת מטאבולית: מחקר אקראי ניסיוני (2014).

החוקרים ביקשו לדעת האם לאכילה פליאוליתית יש השפעה על התסמונת המטאבולית, ללא ירידה במשקל. כיוון שירידה במשקל מביאה להפחתת התסמונת המטאבולית (לחץ דם גבוה, שומנים בדם, ערכי סוכר גבוהים), החוקרים רצו לשמור על משקל זהה ולראות האם חל שינוי במאפיינים האחרים.
בתחילה הקבוצה בתזונת הפליאו ירדה במשקל, כאשר 7 מתוך 17 הנבדקים ירדו יותר מדי ואילצו את החוקרים להוסיף להם חטיפים כדי לשמור על משקלם. לאחר מכן, נצפו התוצאות הבאות:
– ירידה בהיקף המותניים ב-3.1 ס”מ (סממן לירידה בשומן הבטני).
– ירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ב-8.5 ו-8, בהתאמה.
– ערכי הסוכר והאינסולין בצום ירדו (מצביע על צריכה טובה יותר של סוכר ושרפת שומן).
– שיפור ברגישות לאינסולין.
– שיפור בערכי השומנים בדם, עם ירידה בסך הכולסטרול, ה-LDL והטריגליצרידים.

השפעות דיאטה דלה בפחמימות ודיאטה דלה בשומן: ניסוי אקראי (2014)

148 גברים ונשים ללא מחלות לב וכלי דם או סוכרת חולקו לקבוצה דלה בפחמימות וקבוצה דלה בשומן, למשך שנה. הערכים שנבדקו היו משקל וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. 82% מהמשתתפים בקבוצה דלת השומן ו-79% מהקבוצה דלת הפחמימות השלימו את הניסוי.
בקבוצה הדלה בפחמימות חלה ירידה גדולה יותר במשקל, במסת השומן ובטריגליצרידים ועלייה ב-HDL לעומת הקבוצה הדלה בשומן.

השוואה בין אטקינס, ZONE, אורניש ודיאטת LEARN בשינוי במשקל ובגורמי סיכון בקרב נשים במשקל עודף לפני גיל המעבר (2007).

המחקר נערך במשך שנה בארה”ב, בקרב נשים לפני גיל המעבר בעלות BMI בין 27 ל-40 (עודף משקל/ השמנת יתר) ללא סוכרת. הנשים חולקו אקראית לקבוצות דיאטה שונות: אטקינז, Zone (“זון”), LEARN, או אורניש.
לקבוצת אטקינס הייתה הירידה במשקל הגדולה ביותר: 4.7 ק”ג לעומת 1.6 ק”ג ב”זון”, 2.6 ק”ג ב-LEARN ו-2.2 ק”ג באורניש. לקבוצת האטקינס היו גם ערכי ה-HDL הטובים ביותר, אך באופן כללי לא נראו הבדלים מהותיים בערכי הכולסטרול שאינו HDL בקרב הקבוצות. לחץ הדם הסיסטולי בקבוצת האטקינס היה נמוך יותר על פני כל הדיאטות האחרות, ובלחץ הדם הדיאסטולי נראה שיפור בקבוצת האטקינס על פני האורניש.

צריכת בשר ותמותה – תוצאות מחקר אירופאי על סרטן ותזונה (2013).

המחקר בדק כיצד צריכת בשר השפיע על התמותה של 448,568 גברים ונשים ללא היסטוריה של סרטן, שבץ או התקף לב בגילאים 35-69.
מהמחקר עלה שאלו שצרכו בשר מעובד הציגו את אחוזי התמותה הגבוהים ביותר, והחוקרים העריכו כי צריכה של פחות מ-20 גרם בשר מעובד ביום תפחית את אחוזי התמותה ב-3.3%. לבשר מעובד הייתה השפעה על מחלות לב וכלי דם, סרטן וגורמי תמותה אחרים. מעשנים (בהווה או בעבר) שצרכו בשר מעובד בכמות גדולה היו בסיכון גבוה יותר לתמותה מאשר מעשנים שנמנעו מבשר מעובד. צריכת ירקות ופירות מועטה עם צריכה גבוהה של בשר מעובד העלו את סיכויי התמותה לעומת צריכת ירקות ופירות במינון גבוה.
לא נמצא קשר בין צריכת בשר אדום ועופות לתמותה, אלא רק בין בשר מעובד לתמותה. נמצא שמוות מכל סוג שהוא היה גבוה יותר בקרב מי שצרכו מעט מאוד או לא צרכו כלל בשר אדום. לא נמצא קשר בין בשר אדום לתמותה ממחלות לב וכלי דם, בעיות נשימה, בעיות עיכול או כל גורם מוות אחר. 

צריכת חלבון ומחלות לב: תוצאות מחקר על קהילות עם סיכון לטרשת עורקים (2013).

זהו מחקר ארוך טווח שנמשך 22 שנים, לסירוגין. הוא בדק כיצד משפיעה צריכת החלבון על מחלות לב וכלי דם ב-4 מדינות בארה”ב בהן הסיכון לטרשת עורקים הוא הגבוה ביותר. במחקר השתתפו 12,066 איש בגילאים 45-64 ללא סוכרת או מחלות לב וכלי דם.
במחקר לא נראה קשר בין צריכת החלבון לסיכון למחלות אלה. סוג החלבון גם כן לא השפיע – בין אם היה בשר אדום, בשר מעובד, מוצרי חלב, אגוזים, ביצים או קטניות. יוצאי הדופן היו בשר מעובד, שצריכה גבוה יותר ממנו הביאה לעלייה בסיכון, ועוף שהביא לירידה קלה בסיכון למחלות אלה. בנוסף, לא נמצא שהפחתה בכמות הבשר האדום הביאה לירידה משמעותית בסיכון למחלות לב וכלי דם.

שינויים במשקל ובמטבוליזם לאחר שנתיים בתזונה דלה בפחמימות מול תזונה דלה בשומן: מחקר אקראי (2010).

307 מושאי המחקר היו בני 45.5 בממוצע ובעלי BMI ממוצע של 36.1 (השמנה דרגה 2). המחקר נערך שנתיים: קבוצה אחת קיימה דיאטה דלה בפחמימות – פחות מ-20 גרם ביום למשך 3 חודשים, ללא הגבלה בחלבון והשומן. לאחר 3 חודשים, הם העלו מדי שבוע את צריכת הפחמימות שלהם ב-5 גרם עד שהגיעו למשקל יציב. הקבוצה השנייה קיימה דיאטה דלה בשומן עם הגבלה קלורית (1200-1800 קלוריות ליום).
בחצי השנה הראשונה, בקבוצה הדלה בפחמימות נראתה ירידה חדה יותר בלחץ הדם הדיאסטולי, הטריגליצרידים וה-VLDL. לקבוצה זו הייתה עלייה ב-HDL לכל אורך התקופה, ובמשך כל תקופת המחקר עלה ה-HDL ב-23%.

תזונה דלה בפחמימות וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם: עדויות ממחקרים אפידמיולוגיים (2013).

זהו ניתוח מעמיק (מטה אנליזה) של מחקרים העוסקים בתזונה דלת פחמימות אל מול תזונה דלת שומן, בין השנים 1996 ל-2013. נבדקו ההבדלים בירידה במשקל, בלחץ הדם, הכולסטרול, הרגישות לאינסולין, היקף המותניים וההשפעה של התזונה על חולי סוכרת וילדים אפילפטים.
מהניתוח עולה כי במהלך 6 חודשים של תזונה דלה בפחמימות, חלה ירידה של 2.1-14.3 ק”ג במשקל הגוף, ללא קשר לכמות הפחמימות הנצרכת – כלומר גם בתזונה קטוגנית וגם בפליאוליתית. היקף המותניים והשומן הבטני יורד בתזונה דלה בפחמימות ב-2.2 עד 9.5 ס”מ, יותר מאשר בתזונה דלת שומן.
ערכי הסוכר בדם בצום וההמוגלובין המסוכרר נמוכים יותר בתזונה דלת פחמימות. מבחינת פרופיל שומנים בדם, ה-HDL עולה וחלה הפחתה ב-LDL, הטריגליצרידים והכולסטרול הכללי.

השפעות ארוכות טווח בתזונה פליאוליתית בנשים בהשמנת יתר לאחר גיל המעבר: מחקר אקראי של שנתיים (2014).

המחקר נערך בקרב 70 נשים בהשמנת יתר לאחר גיל המעבר – בנות יותר מ-60 עם BMI של 33. הן חולקו ל-2: קבוצה אחת קיימה תזונה פלאיוליתית והשנייה תזונה על פי המלצות הבריאות בנורבגיה.
בשתי הקבוצות נראתה ירידה בסך השומן בגוף ובהיקף המותניים, כאשר בקבוצה הפליאוליתית הייתה ירידה משמעותית יותר בששת החודשים הראשונים. ערכי הטריגליצרידים לכל אורך המחקר בקבוצה הפליאוליתית ירדו יותר מערכי הטריגליצרידים בקבוצה השנייה. לא חל שינוי בהפרשת החנקן בשתי הקבוצות.

“מחקר דימונה”: שני סוגי הורמונים וסממנים ביולוגים אחרים במחקר ארוך טווח לירידה במשקל (2008).

המחקר בוצע בישראל, על ידיי אוניברסיטת בן גוריון, וזכה לכינוי “מחקר דימונה” כיוון שבוצע במשך שנתיים על 322 עובדי הכור בדימונה (85% מהמשתתפים היו גברים). במחקר נבדק כיצד הושפעו הירידה במשקל ו-12 מאפיינים מטבוליים נפוצים ב-3 סוגי דיאטות: דלת שומן, ים תיכונית או דלת פחמימות.
מהמחקר עלה שצריכה של תזונה ים תיכונית או תזונה דלה בפחמימות הביאו לירידה גדולה יותר במשקל, לעומת תזונה דלת שומן – המשתתפים ירדו במשקל ב-58% יותר לעומת משתתפי התזונה הדלה בשומן. הקבוצה הדלה בפחמימה ירדה בממוצע 5.5 ק”ג, הקבוצה הים תיכונית ירדה בממוצע 4.5 ק”ג והקבוצה שצרכה תזונה דלה בשומן ירדה בממוצע 3 ק”ג.
התזונה הדלה בפחמימות העלתה את ערכי הכולסטרול החיוביים (HDL), ועל כן החוקרים המליצו במסקנותיהם להמליץ על תזונה שכזו לחולי לב או סוכרת. בנוסף, לא נמצאו הוכחות לבעיות בריאות אפשריות בעקבות אכילה דלה בפחמימות.

מחקרים נוספים בהמשך! יש לכם מחקר שחשוב שנכיר? ספרו לנו!