אילו מזונות ישפרו את הפוריות?
מאת: ורד לב, נטורופתית ויועצת הנקה
כאשר אני מספרת למטופלות שמגיעות אליי עם הכוונה והרצון להיכנס להריון מה הן צריכות לאכול התגובה הראשונה של חלקן היא צחוק גדול, ולאחר מכן התגובה: “את בטוחה? את צוחקת עליי”.
למי שמכיר את עולם הפליאו, ההמלצות לא יראו כל כך מנותקות מהמציאות, אך עבור מי שגדל על ברכי הגבינה הרזה ולחם הדגנים המלאים זה יכול להישמע מאוד יוצא דופן.
כדי להתכונן להריון, עלינו לשמור על רמת פוריות גבוהה ואיכותית, במיוחד כאשר אנו מדברים עלמצבים של קושי בכניסה להריון (שיכול לנבוע מבעיה אצל כל אחד מהמינים) כדאי לזכור כמה מזונות שמשפיעים על הפוריות שלנו בצורה המיטבית.
ייתכן ועבור החדשים לתחום, זה ייראה כאילו המצאתי את זה. אך בתרבויות מסורתיות מסביב לעולם ולאורך ההיסטוריה הידע הזה תורגם למציאות יומיומית. הנשים הצעירות, המיועדות להיכנס במהרה להריון, זכו למזונות מסויימים שהיו ידועים כמיטיבים עם מערכת הפריון.
כאן לא נדבר על התזונה בעת ההריון, התזונה אליה נחשף העובר שמהלך תשעת הירחי ההריון. אנו נדבר על האמצעים הפשוטים בעזרתם נוכל לשפר את הסיכויים והבריאות שלנו לפיריון. עם זאת, תזונה נכונה של האם לפני ההריון תשפיע לא רק העובר הספציפי שברחם – אלא גם על הדורות הבאים.כדאי לקחת את זה בחשבון, במיוחד כאשר אנשים רבים עושים התכוונות מיוחדת בהקשר של הריון, אולם לפניו ואחריו לא מאמצים שינויים באורח חיים ובעצם לא מיטיבים עם אורח החיים שלהם, אלא רק עושים כמה שינויים לתקופת מה.
ישנה משמעות למה שאנחנו אוכלים או לא אוכלים, לאיכות ומשך השינה שלנו באופן יומיומי וקבוע, לכמות השמש אליה אנחנו נחשפים, לסוג הפעילות אותה אנחנו עושים או לא עושים, למערכות היחסים שלנו עם הסביבה שלנו ועם עצמנו, להזנה שאנחנו מקבלים שאינה רק דרך האוכל (תקשורת המונים, למשל), למתח בחיים שלנו, למעגלי תמיכה שנוכחים או שאינם נוכחים בחיים שלנו ועוד.
כך שתזונה לבדה אינה הדבר היחיד עליו תעמוד יכולתנו להרות. לכן עם סיום קריאת המאכלים, המלצתי היא לבחון את יתר תחומי החיים ולהכניס גם בהם שינויים – כמו בתזונה.
מה הופך מזון למעודד פיריון? המזונות החשובים ביותר לתהליכי פריון טובים הם מזונות המרוכזים מבחינה אנרגטית ברכיבי מזון חשובים וחיוניים. הנה כמה דוגמאות:
כבד בקר:
מזון שניתן לכנותו מזון-על מרוב שהוא מרוכז. הוא מכיל רשימה ארוכה של רכיבי מזון כמו מינרלים, ויטמיןA, ויטמיןC, 12-B, פולאט (חומר המקור להיווצרות חומצה פולית) ועוד.
רכיבי מזון אלה חיוניים לחלוקת תאים תקינה לבריאות העובר המתפתח, לשמירה על חומרים חיוניים עבור האישה בהריון ועוד ועוד.
אנשים רבים חוששים מאכילת כבד, מאחר והמחשבה היא שאם זהו האיבר בגוף שאחראי על סינון הרעלים אז ודאי והוא אינו מזין עבורנו. נכון הוא שהוא מסנן הרעלים של הגוף, אולם הוא אינו אוגר אותם… חבל להתעלם ממזון-על איכותי שכזה, בעוד שאנמיות ממחסור בברזל ו-12-B למשל, נפוצים מאד בתרבות שלנו.
אכילה קבועה של כבד בקר תעודד הזנה איכותית החשובה לשלל תפקודי הגוף, ולמערכת הפריון בפרט. מאחר וזהו מזון מרוכז מאד, אין לנו צורך בכמות גדולה שלו. מה גם שרכיבי המזון שהוא מכיל, ברובם, נאגרים בגוף. כך שמנת כבד בקר אחת לשבוע- שבוע וחצי בהחלט תספק את הצורך הזה.
חלמון ביצה:
זהו אחד המקורות הזולים והזמינים ביותר מבחינה ביולוגית לשלל רכיבי מזון, כמו מינרלים, חלבונים, שומנים וויטמינים. כולין, למשל, אחד מהוויטמינים המצויים בשפע בחלמון הביצה הוא אחד מויטמיני ה-B החשובים ביותר להתפתחות המוח ומערכת העצבים של העובר.
ככל שתהיינה אלה ממקור של תרנגולות שהסתובבו חופשי וניזונו מהמזון הטבעי שלהן, כך יגדל הסיכוי לאיכות גבוהה יותר של אותם רכיבים תזונתיים.
דגים ממים עמוקים:
סלמון, סול, הליבוט, מקרל, טונה, סרדינים, בקלה ושאר דגים שמנים – כל אלה מכילים חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 בצורה המרוכזת והזמינה לנו ביותר.
חומצות שומן אלה חיוניות גם להתפתחות המוח ומערכת העצבים, הן לוקחות חלק בתהליכי פריון עבור גברים ונשים כאחד, ותורמות למניעת דלקות, מומים ומחלות ניווניות. זה כולל את הכבד והביצים של הדגים הללו, כאשר הם זמינים לנו, העשירים גם בוויטמיניD ו-A החשובים כל כך.
החשש של אנשים רבים בנוגע לאכילת הדגים הללו הוא מהימצאות של מתכות כבדות ורעילות בריכוז גבוה במזונות מהים. בעוד שנכונה העובדה שהים של היום מזוהם יותר באופן יחסי למה שהיה בעבר, בגלל תהליכי תיעוש למיניהם, עדיין יש ביכולתנו להתנגד לתהליכים אלה. לשם כך בא לעזרתנו המינרל סלניום המצוי גם הוא בשפע במאכלי ים וגם באגוזי ברזיל. הסלניום מתחבר לכספית וביחד הם יוצרים תרכובת חדשה, התורמת לכך שהכספית לא תהיה זמינה ומשוחררת בגוף.
כך שעדיין אכילת הדגים במינונים של 2-3 פעמים בשבוע היא לא רק בסדר, אלא מומלצת מאוד,
אם לא אוכלים מספיק דגים באופן קבוע, כדאי ליטול תוסף איכותי של חומצות שומן מסוג אומגה 3EPA ו-DHA גם יחד (לא רק DHA).
שומנים מרוכזים:
שומנים מרוכזים עשירים בויטמינים שומניים חיוניים כמו A, D, E, K2. כך שעבור מי שאוכל מוצרי חלב – חמאה, גהי (חמאה מזוככת) ושמנת – יהיה מסודר, רק מומלץ שיהיה במקור מפרות גראס-פד (הניזונות מעשב ולא מדגנים).
ניתן למצוא שומנים מרוכזים גם בחלקים שומניים של בקר, כבש, עוף ואיברים פנימיים.
ישנם גם שומנים מרוכזים מהצומח כמו: קוקוס, אבוקדו, אגוזים וזרעים למיניהם (כדאי שלא להרבות מהם מדיי בגלל תכולת האומגה 6 הגבוהה שבהם) וזיתים.
מח עצם:
כאן הכוונה היא לבשל עם עצמות וגם לאכול את תוכנן.
זהו מנהג מסורתי שהיה ידוע לכל: לא היו נפטרים מהעצמות סתם כך. בתוכן יש חומרים חיוניים רבים שהגוף משקיע זמן ומאמץ בבנייתם ואגירתם שם. מעין חשבון חסכון שכזה (כך יודע כל מי שיש אצלו חשש לבריחת סידן). לא פשוט ומהיר להשקיע סידן בעצמות, לכן לא כדאי לבזבז את מאגר המינרלים החלומי הזה סתם כך.
שתיית ציר עצמות באופן קבוע מיטיבה עם העיכול ועם מערכת החיסון, משפרת ספיגה של מינרלים, חלבונים איכותיים ושומנים מהמזון ותורמת לבריאות מיטבית.
עלים ירוקים:
קייל, עלי כרוביים, מנגולד, חוביזות, סרפדים, תרד, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, חסה… כל אלה עשירים בפולאט, ויטמין ממשפחת ויטמיני ה-B החיוני להתפתחות עוברית תקינה. הוא שונה בהרכבו מהחומצה הפולית הסינטטית ומומלץ ורצוי לקבלו מהמזון באופן ישיר ולא מכדורים ותוספים למיניהם.
מאחר ואינו נאגר בגוף, יש לדאוג לאכול מזונות המכילים פולאט על בסיס יומיומי קבוע.
חשוב לזכור כי עלים אלה עלולים להכיל גם חומצות המעכבות ספיגה של מינרלים, ולכן כדאי לחממם מעט לפני האכילה באמצעות הקפצה, בישול, אידוי וכדומה.
מזונות מותססים וחמוצים ביתיים:
מזונות נוספים שיש לתת אליהם תשומת לב הם מזונות מותססים ומוחמצים בהחמצה ביתית, במלח ולא בחומץ. כרוב מוחמץ, מלפפונים ושאר ירקות מוחמצים, מוצרי חלב מוחמצים, קמבוצ’ה ועוד ועוד – יהיו בדיוק מה שהגוף שלכם צריך.
מזונות–על:
מזונות-על הם מזונות בעלי ריכוזים גבוהים במיוחד של רכיבים תזונתיים. אפשר למצוא ברשימה אצות, קייל, ברוקולי, פולן דבורים, פולי קקאו נאים, ופירות יער למיניהם.
רבים מהמזונות הללו הם מזונות שהיו מאכלים במסורות העמים השונים בצורה קבועה, במיוחד בשנות הפריון של האישה והגבר.
העידן המודרני המדעי בו אנו חיים הרחיק אותנו מאורחות החיים המסורתיות וגבה מחיר בכל הקשור לבריאות שלנו. זה לא חייב להיות ככה. בידינו היכולת ללמוד עוד על נוהגים מסורתיים והטעמים שלשמם נוצרו ואף לאמץ אותם מחדש. לפעמים במחיר של שבירת מיתוסים ושחיטת כמה פרות קדושות. אם לא למען בריאותנו, אז למען מה נעשה זאת?
תגובות