מה ההבדל בין פליאו לדיאטות אחרות? מדריך

מזון בריא

שינינו את התזונה, ועכשיו לכל מי ששואל אנחנו אומרים שזה אומר הרבה שומן וחלבון ומעט פחמימות. ואז מגיעה התגובה: "נו אז זה כמו…" וזורקים שם של דיאטה אחת מני האלפים שהומצאו לאורך השנים. גם לחדשים וגם לאלה שנתקלים בעצמם בשאלות האלו, או סתם מבולבלים, נכתב המדריך הזה.

האם פליאו דומה לאטקינס?

ארוחת צהריים באטקינס או פליאו עשויות להיראות דומות, אך מתחת לפני הצלחת ישנם הבדלים ביניהן. אטקינס היא דיאטה דלה בפחמימות, אך בשונה מפליאו היא אפס פחמימות – הנחשבות לאויב של ממש. לכן, אין ירקות שורש, עמילנים ופירות ומותר לאכול חלבון, שומן ומעט מאוד ירקות – זוהי כנראה הדיאטה הקטגונית המפורסמת ביותר בעולם (ראו בהמשך).

הדיאטה פותחה על ידי ד"ר רוברט אטקינס בעיקר לשם ירידה במשקל. משום כך, ממתיקים מלאכותיים מותרים, מוצרי חלב נמצאים בשפע בתפריט ובעבר היא כללה גם שומן רווי מלאכותי (שומן טראנס כמו מרגרינה). מאכלים אלה לא נחשבים לפליאו, בעוד שירקות רבים ככל האפשר נמצאים בצלחת הקדמונית ונעדרים לחלוטין מזו של אטקינס.

מה ההבדל בין פליאו לתזונה קטוגנית?

תזונה קטוגנית מטרתה להביא את הגוף למצב בו הוא מבסס את מאגר האנרגיה שלו על שומן. כיוון שהמוח מתפקד על גלוקוז, שמקורו בפחמימות, בעת צריכה אפסית של פחמימות והתבססות מוחלטת על שומן כמקור אנרגיה, הגוף משנה את המטבוליזם ומייצר גופי קיטון (מכאן מקור שם התזונה) ומשתמש בהם במקום גלוקוז – זהו הדלק החלופי של המוח. בעקבות ההשפעה השונה על המוח, תזונה קטוגנית הוכחה כבעלת השפעה חיובית עבור אפילפטים, חולי אלצהיימר, אוטיסטים ובעלי בעיות ניורולוגיות אחרות.

השוני בין שתי הגישות הוא שבעוד בפליאו התזונה היא דלה בפחמימה, הקטוגנית לא כוללת פחמימות כלל. ההתבססות היא על שומן וחלבון, ללא פירות ואגוזים, וכמה שפחות ירקות, כשירקות שורש ועמילנים מחוץ לתחום לחלוטין (הירקות המותרים, במינון נמוך עד אפסי, הם ירקות עליים). באופן גס, יחס אבות המזון בתזונה קטוגנית הוא בערך 80% שומן, 15% חלבון, 5% פחמימה.

ישנם קטוגנים שאינם פליאו, וישנם קטוגנים שמבססים את התזונה על מזון איכותי, טבעי ואמיתי. כלומר, אפשר לראות קטוגנים הקונים מזון מעובד. זה לא חייב ללכת ביחד, אך היום חלק גדול מהקטוגנים הם פליאו בבסיסים. כדי לפשט את הדברים, אפשר לומר שזאת תזונה הלוקחת את הפליאו צעד אחד קדימה.

מה ההבדל בין פליאו ל"פריימל"? ומה מהם יש בארץ?

שיטוט באתרים בחו"ל יעלה שני מושגים: פליאו ו"פריימל". התשובה הקצרה היא ששני הדברים כמעט זהים, ואפשר להתייחס לשניהם אותו הדבר. 

התשובה הארוכה היא באמת ארוכה. שתי התזונות מעודדות אכילה הדומה למה שאכלו אבותינו בעבר, משמע ללא אוכל מעובד, דגנים וחלב. בשתיהן אוכלים חלבון בכמות גדולה, המון ירקות, פירות מסוימים ובמינון וכן שומן מאגוזים ושמנים בריאים.

השאלה היא מי הם אותם "אבותינו" מהם אנו מקבלים השראה. התזונה הפליאוליתית, שמשמעותה "מתקופת האבן", שמה דגש על האדם הקדמון. "פריימל", שמשמעותה בתרגום פשוט הוא "ראשוני", יותר מעורפלת בהגדרת תקופת הזמן לה היא מתייחסת ומתמקדת יותר בכך שהתזונה המודרנית לא מתאימה לבני האדם – לכן כדאי ללכת צעד אחורה, לתקופות פרימיטיביות ביותר. לפי הפריימל, אנחנו יודעים מה טוב לגופנו, גם אם לא בדיוק אכלו את זה בתקופת האבן.

"אתגר ה-30", למשל, מקורו בפליאו בתוספת הגבלות נוספות. הסיבה לכך היא הרצון לנקות את הגוף במשך חודש ולערוך שינוי. עם סיום האתגר, בארץ נפוצה יותר שיטת הפריימל, על אף שקוראים לה פליאו. אין התמקדות במאכלים הספציפיים שנאכלו בתקופת האבן, אלא יותר במאכלים טבעיים שצרכנו לאורך ההיסטוריה. וכמו כל דבר בארץ, גם בנושא הזה יש פרשנות ישראלית ייחודית שהופכת את הפליאו בארץ לא לגמרי פריימל ולא לגמרי פליאו. יותר פליאו-פריימל-ישראלי.

האם פליאו זה כמו דיאטה נטולת גלוטן?

בשיעורי חשבון לימדו אותנו שכל ריבוע הוא מרובע, אבל לא כל מרובע הוא ריבוע. אותו הדבר עם פליאו ותזונה נטולת גלוטן: כל פליאו הוא נטול גלוטן. לא כל תזונה נטולת גלוטן היא פליאו.

מדוע? כיוון שמוצרים רבים המשווקים עבור האוכלוסייה שלא צורכת גלוטן הם מעובדים מאוד (קורנפלקס, פיצות קפואות, שניצל תירס), ולכן גם מכילים חומרי שימור או ייצוב, וכוללים תחליפים לגלוטן או חיטה שלא נחשבים פליאוליתים: קמח סויה, קמח חומוס, גואר-גאם וקסנטן-גאם (חומרים מייצבים), קורנפלור, קמח תירס, קמח אורז, קמח תפוח אדמה, או תערובות מוכנות של כל אלה. גם סוכרים וממתיקים מלאכותיים, צבעי מאכל, שמן צמחי, קטניות ומוצרי חלב מוצאים את דרכם לתזונה היות והעיקר הוא שלא יהיו גלוטן או חיטה.

פליאו זה כמו טבעונאות/ רו-פוד?

הטבעונאות (טבעי + נא) וגישת המזון הנא ("Raw Food") אולי מזכירות פליאו, אבל אין ביניהן קשר. הטבעונאות משמעותה אכילת מזון חי, ללא בישול, שמקורו מהצומח. רו-פוד כולל גם בשר אך הוא נאכל ללא בישול. החפיפה בין הגישות היא בעיקר בנוכחות האגוזים והירקות הגדולה בתזונה, ואולי קרפצ'יו פה ושם. מעבר לזה, אין קשר. בפליאו בדרך כלל מבשלים את האוכל.

סלט

מה ההבדל בין פליאו לתזונה הים-תיכונית?

בארץ זה יישמע מצחיק להבדיל בין פליאו לתזונה ים-תיכונית, אבל מעבר לים עשו אינספור מחקרים כדי לבדוק למה באגן הים התיכון אנשים בריאים יותר. נמצא ששמן הזית נצרך כאן יותר מבמקומות אחרים (כצפוי), ירקות ופירות טריים מונחים על הצלחת בכמויות גדולות ובעושר, הדגים מופיעים בתפריט יותר מבמקומות ללא ים (הגיוני) ואת הכל מלווה יין אדום. אם ככה, במה זה שונה מפליאו?

התזונה הים-תיכונית כוללת גם דגנים מלאים וקטניות, מוצרי חלב – ובעיקר מותסס (יוגורט וגבינה), ומעט בשר אדום וביצים. עם זאת, היא עדיין נחשבת לבעלת יתרונות לעומת התזונה המערבית הרגילה כנראה בגלל שישנה צריכה פחותה של מזון מעובד, ממתיקים מלאכותיים וממתקים בכלל, החלב הנצרך הוא מותסס (ולכן יש בו יותר חיידקים טובים) ויש דגים בתפריט המפצים על החלבון שנעדר מבשר אדום וביצים.

אפשר לומר שהפליאו בארץ הוא קיבוץ גלויות של התזונה הים התיכונית והתזונה הקדמונית גם יחד. כרגיל, כור ההיתוך בישראל מוליד דברים חדשים לגמרי, ואנחנו רק מרוויחים מכך.

תגובות

היה הראשון להגיב על מאמר זה!

קבלת עדכונים על