נשים ש”נתקעו” במשקל, המאמר הזה בשבילכן
“אני כבר כמעט מיואשת. שלושה חודשים שאני בפליאו, מרגישה נפלא, לראשונה בחיי ממש נהנית מהאוכל, ואפילו ישנה טוב. אבל מה – בשבועיים הראשונים ירדתי שני קילו, ומאז שום דבר לא זז”
נשמע מוכר?
המשפט הנ”ל, בגרסה כזו או אחרת, נאמר על ידיי נשים רבות מהמצופה המתחילות בתזונה הפליאוליתית. מסתבר שיש מקרים בהם לוקח הרבה זמן עד שמשהו זז, לפעמים שלושה חודשים, לפעמים חצי שנה. לפעמים אפילו שנה. לעומת זאת, גברים (מעצבנים שכמותם), וגם חלק ניכר מהנשים, מאבדים משקל מיותר מהר מאוד לאחר שינוי סגנון החיים. אז למה יש הבדל ומה אפשר לעשות בעניין?
ראשית נאמר שאיננו יודעים בוודאות. אנו יכולים רק להעריך ולראות מה עובד בשטח.
עם זאת, אנו כן יודעים שישנם הבדלים גדולים במטבוליזם, הגנטיקה, הנטייה לשרוף או לאבד שומן והמיקום בו נצבר בגוף שומן עודף. כל אלה משתנים מאוד בין אנשים. למשל, יש נשים ששומן עודף מצטבר אצלן בישבן. יש נשים שאצלן הבטן מקבלת את הבכורה לעודפי השומן – כך גם אצל כמעט כל הגברים. יש שאצלן השומנים מצטברים ברגליים, יש מי שבזרועות ועוד ועוד. אנחנו אנשים שונים ולכן הגיוני שגם לירידה במשקל לא כולם יגיבו באותה המהירות.
לפעמים אין צורך בכלל לרדת במשקל, כי הגוף כבר במשקל תקין, לפעמים אנשים ונשים יורדים אבל אחר כך מדווחים שהם “נתקעים” ויש אנשים שפשוט רוצים לרדת מהר מאוד, למרות שזה לא רעיון מוצלח כלל.
אבל, אם יש משקל עודף ברור, התזונה פליאוליתית לגמרי ובכל זאת עובר זמן והמשקל לא זז, אולי יש סיבות נוספות. חלקן ניתנות לטיפול ולהתייחסות ספציפית. הנה כמה:
תת פעילות בלוטת התריס
נשים בגילאי הארבעים נוטות הרבה יותר לסבול מפעילות לא תקינה של בלוטת התריס. בלוטה זו קריטית מאוד לוויסות כל המטבוליזם בגוף ותת פעילות יכול בהחלט לעכב הבראה וירידה במשקל עודף. דגנים ושמנים תעשייתיים הם אחד הגורמים המשמעותיים לתפקוד לא תקין של הבלוטה ולכן המעבר לתזונה קדמונית יהיה מבורך מאוד בכל מקרה לכל מי שסובלת מכך. מאידך, זה לא הוקוס פוקוס ולוקח זמן לבלוטת התריס לחזור לתפקוד מלא ותקין, לפעמים גם חודשים ארוכים.
כדי לעזור לבלוטת התריס לחדש את עלומיה ותפקודה, כדאי לעשות שני דברים מרכזיים מעבר לסילוק הדגנים והשמנים התעשייתיים: לתסף ביוד (על ידי אכילת אצות ים או על ידיי כדורים) הקריטי לתפקוד תקין של הבלוטה; לתסף בסלניום – וזה קל מאוד לעשות על ידי שני אגוזי ברזיל ביום. יוד וסלניום הם מינרלים קריטיים לסנתוז ההורמון הקריטי T3.
גם צומות קצרים לסירוגין יעילים מאוד הן לאיבוד משקל והן לשיפור תפקוד הבלוטה.
דלקתיות בכלל ושמנים רב-בלתי רוויים בפרט
על אף התזונה הקדמונית, קל מאוד לצרוך כמויות עודפות של שומנים מסוג אומגה 6. כל השמנים התעשייתיים מכילים כמעט רק אומגה 6, עופות מכילים הרבה מאוד אומגה 6 (בגלל זה יש בתחתית התבנית המון “רוטב” כשמכינים עוף – אלו השמנים הלא רוויים שנוטים להפוך לנוזל במהירות. כדאי לא לאכול את הרוטב הזה ולהתרכז בעוף עצמו).
ניקוי הגוף מרמה עודפת של אומגה 6 והגדלת האומגה 3 על ידיי תיסוף, אכילת דגים וצריכת שמן זית ושמנים רוויים ממקורות טובים (חמאה, בקר) – כל אלה יפחיתו את רמת הדלקתיות ולאורך ציר הזמן יעודדו איבוד משקל עודף.
נשנושים
“אבל אני אוכלת רק פליאו” הוא משפט יפה עד שמבקשים לפרוט את “רק פליאו” לפרוטות ומגלים שבמקום אוכל אמיתי בשתיים או שלוש ארוחות יש ארוחה מתמשכת של עינוגי פליאו, לאורך היום כולו. למשל, מי ששותה בין הארוחות פעמיים ביום כוס קפה עם חמאה ושמן קוקוס (כוס כזו היא כמעט ארוחה כשלעצמה). אז הופ, ויש חמש ארוחות ביום, בלי לשים לב.
גם “נשנושים” של “חופן” אגוזים עם “טיפה” שוקולד מריר – הופכים מהר מאוד לארוחה נוספת. ההמלצה פשוטה: אל תשתו קלוריות כלל, תאכלו רק בארוחות ואם יש חשק לנשנש – אז בחרו בדברים קלים, פשוטים ולא בפצצות אנרגיה.
מוצרי חלב
ישנה שונות גבוהה מאוד בין אנשים לגבי יכולתנו לעבד ולפרק לקטוז וקזאין, הסוכר והחלבונים שבחלב. יש אנשים שחלב עושה להם טוב, ויש את רוב כדור הארץ, שחלב הוא ארץ לא נודעת מבחינתם ואין להם את המסוגלות הגנטית לפרק את החלב (יכולת שהתפתחה בהדרגה מאז ראשית משק החלב ולכן נפוצה יותר אצל יוצאי אירופה, ונעדרת כמעט כליל אצל יוצאי המזרח הרחוק, דרום אמריקה או אפריקה).
לא רק ביכולת העיכול של החלב אנו נבדלים אלא גם בהשפעתו על תחושת השובע ועל רמת האינסולין בדם. חלב, למרות שהוא דל בפחמימה, גורם לעלייה ברמת האינסולין וממילא גם לעיכוב והפחתה בניצול השומן. אולי מוצרי החלב הם הסיבה האמיתית למשקל ה”תקוע”. נסו לסלק אותם לחלוטין מהתפריט לעוד חודש-חודשיים ולראות אם דברים מתחילים לזוז אחרת.
ויש גם את צרור דרכים אפשריות נוספות לתת לגוף “דחיפה קלה קדימה”: ספורט, צום לסירוגין, שינה מספקת.
החדשות הטובות הן שבסופו של יום, הפליאו תמיד עובד. תמיד. לפעמים התוצאות נראות ומורגשות מיד ותוך שלושה שבועות המכנסיים מתחילים לנשור, אולם לעתים התוצאות מבוששות לבוא עד שהגוף מסתגל, מבריא ומתחזק. יש מי שייקח לה שנה שלמה עד שהיא תרד מידה במכנסיים. בכל זאת, זו תהיה השנה הכי טובה שלכן: תאכלו מעולה ובסוף הגוף יאמר לכן תודה.
תגובות