אילו ספרים יש העוסקים בפליאו?

יש לכם ספר נפלא שקראתם ואתם ממליצים עליו? כתבו לנו!

הסוד הקדמוני

בתור הספר הפליאוליתי העברי הראשון, “הסוד הקדמוני” חשף את הישראלים לתזונה הקדמונית (מונח אותו הטביע מחבר הספר, דעאל שלו) בחן ובנועם. זהו ספר מקיף מאוד, הכולל את כל היסודות הנחוצים להבנת התזונה המשונה, אך ההגיונית, הזו. רבים שאינם בטוחים לגמרי, שטרם הבינו עד הסוף את הרעיונות או שמתלבטים – ייהנו מהספר וירוויחו ממנו.

הספר בנוי בצורה כזו המאפשרת קריאה רציפה אך לא רק – אלא גם קריאת חלקים נבחרים בסדר בו יבחר הקורא. אמנם הפרקים המתקדמים מתבססים על הידע בתחילת הספר, אך גם לקורא החדש יהיו הטקסטים ברורים. הספר מחולק לפרקים, כאשר כל אחד מהם נוגע למימד אחר בפליאו: סימוכין והסברים היסטוריים-ארכיאולוגים, הסברים ביולוגיים, הוכחות משבטי לקטים-ציידים, הפרכת מיתוסים, יישום בפועל – מה לאכול, איך לנוע וכיצד לשפר את איכות החיים, מענה לקשיים בתחילת הדרך וכן התייחסות לצמחונים ו”מומחים” הדוגלים בתזונה שלא תואמת את האבלוציה שלנו.

שלו מציג בספרו את כל ההסברים הביולוגיים, הכימיים וההיסטוריים להבנת הנושא, ועם זאת המידע המוצג בספר, על אף מורכבותו, מונגש בצורה פשוטה להבנה. ישנן דוגמאות רבות לצורך המחשת נושאים מסובכים – ביניהם סוגי שומנים ושמנים, תהליכי הצטברות פלאק בעורקים, ההבדלים בין סוגי הכולסטרול השונים ומה משפיע על ייצורו, הסכנות שבסטטינים וחיטה וכן הלאה. למרות הנושאים ה”כבדים”, הספר מתמודד היטב עם המורכבויות ומסביר אותם בבהירות. בסיום הקריאה, ההבנה הביולוגית של מנגנוני הגוף ברורה הרבה יותר, דבר שבאופן כללי כדאי שכל אדם ואדם יעשה.

את הספר ניתן לרכוש בחנויות הספרים בארץ או ישירות ממחברו, דעאל שלו, יחד עם הקדשה. זוהי מתנה נהדרת לכל קדמוני מתחיל, לבני משפחה שטרם השתכנעו ואף לוותיק ביותר בפליאו שכן ההסברים, העדויות והמידע בספר מחדשים גם למי שראה כבר הכל.

*** לחצו כאן לרכישת הספר: במשלוח עד הבית, בגרסה דיגיטלית או באודיו!

בטן של חיטה

אין ספק שבעיני הפליאו חיטה היא אויב רצחני ומסוכן שנחביא את ילדינו ממנו. עם זאת, במרבית העולם הסברה היא שחיטה (ובעיקר מלאה) היא בריאה מאוד, טובה לסוכרתיים ולמי שמחפש ירידה במשקל ובעלת ערכים תזונתיים נהדרים. מזל שד”ר ויליאם דיוויס, קרדיולוג אמריקאי, כתב ספר רב-מכר שהאיר את החיטה באור האמיתי שלה – אור לא מחמיא במיוחד.

מאז יצא באנגלית, בשנת 2011, הספר רכש לו שם, זכה להצלחה גדולה (מליוני עותקים כבר נמכרו) ואף שינה את המלצותיהם של כמה וכמה מטפלים – תזונאים, נטורופתים, דיאטנים וכד’.

הספר מציג את החיטה במערומיה: הוא חושף את החומרים הממכרים שבה, את הרעלנים שבה המביאים לדליפות מעי ומחלות אוטואימיוניות, את שקר האינדקס הגליקמי – על פיו לחם מחיטה מלאה מעלה את האינסולין בדם יותר מסוכר לבן – ומסביר את ההבדלים הגנטיים בין החיטה המודרנית לחיטה שנצרכה בעבר.

ד”ר דיוויס לא מפנה את האצבע המאשימה אל הגלוטן בלבד. הוא מבקש להסביר את הסכנות שבחיטה כולה, ולא רק אלה שבגלוטן שבה. הצעותיו בספר לחלופה נוגעות בעיקר לקמחים דלים בפחמימות (קמח שקדים זוכה לעדנה מיוחדת בספר), ולא לכל קמח נטול גלוטן.

כדי לא להשאיר את הקורא אבוד עם תום הקריאה, ולתת מענה לתהייה הקבועה: “אז מה נשאר לאכול?”, בסוף הספר ישנו מאגר מתכונים. בנוסף, לאחר ההצלחה לה זכה “בטן של חיטה” הוציא ד”ר דיוויס שני ספרי מתכונים ברוח הדברים. חשוב לזכור שזהו ספר על חיטה ואינדקס גליקמי, ולכן לא כל המתכונים וההמלצות הם קדמוניים למהדרין.

את הספר אפשר להשיג בשפת המקור בחנויות אלקטרוניות ובמספר חנויות ספרים בארץ, ובכל זאת לא כדאי לפסול את התרגום העברי שהוא מצוין וברור מאוד. במקום להסתבך עם מונחים ביולוגיים זרים, התרגום העברי מקל את הקריאה וההבנה ולא פוגם באיכות הספר. פרט לכך, ההקדמה לגרסה העברית נכתבה על ידיי הרופא והנטורופת ד”ר דני קרת ששינה את המלצותיו בעקבות קריאת הספר.

זהו ספר חשוב לכל מי שלא בטוח מדוע החיטה מסוכנת, ספר מתנה נהדר לפליאוליתים וספר עיון מרתק לכל מי שבריאותו חשובה לו.

קיצור תולדות האנושות

בתור מי שמנסים לחקות את אורח חייהם של אבותינו הקדמוניים, מן הראוי שנלמד כיצד הם התפתחו, חיו, אכלו ומה עבר עלינו כאנושות מאז עברנו להליכה על שתיים. לא צריך לשם כך לקחת קורסים במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטה גדולה – מספיק ללכת לחנות הספרים הקרובה ולהצטייד בעותק של הספר הנפלא “קיצור תולדות האנושות”, אותו כתב פרופ’ יובל נח הררי.

עם צאתו לאור, הספר הפך במהירות לרב-מכר בארץ והקורסים אותם מלמד נח הררי באוניברסיטה העברית התמלאו, ולא בכדי. נח הררי מציג נושא מורכב, מסועף, עשיר ומעמיק בקלילות שכזאת, שאי אפשר שלא להישאב לשפתו המיוחדת.

הספר מאיר את ההתפתחות האנושית, מהמפץ הגדול ועד ימינו, במספר מימדים, כמו המימד הביולוגי, החברתי, הכלכלי, התזונתי והרגשי. זהו אכן תקציר של מליוני שנים, הכתוב בבהירות ובהומור, שנועד לתת לאדם הממוצע ידע בסיסי על מקור הדברים שאנו מקבלים כמובן מאליו.

נח הררי לא מסתיר בספרו את דעותיו, ומציג השקפת עולם שבקרב קוראים לעתים נתפסת כקיצונית. הוא אמנם טבעוני, מטעמי אידאולוגיה ולא מדע, אך בדומה לגישה הפליאוליתית הוא טוען שהחיטה שולטת בנו, שהאדם המודרני חולה וחלש יותר מאביו הקדמון ושהמהפכה החקלאית והתעשייתית לאו דווקא עשו עמנו חסד.

על כל פרק בספר ניתן לדון במשך שעות, שכן הוא מציף רעיונות שבדרך כלל אנו לא חושבים עליהם ביום-יום, כמו השימוש בכסף או התפתחות דתות. הרעיונות המוצגים בו דורשים לעתים להניחו בצד, ולחשוב לעומק על הטיעונים שהועלו בכדי לעכל את המידע.

אמנם מדובר ב”קיצור” תולדות האנושות, שאכן ביחס לספרים אחרים העוסקים בנושאים אלה הוא תמציתי למדי וכרסו אינה עבה, אך עבור הקורא הממוצע זהו ספר שיש להקדיש לו זמן והוא אינו “נבלע” בבת אחת. גם לא כדאי – את הרעיונות בו מומלץ לקחת לכמה ימים של חשיבה בכל פעם.

את הספר ניתן להשיג בכל חנויות הספרים בארץ, במיוחד עתה כשנח הררי הוציא ספר נוסף: “ההיסטוריה של המחר”.

ורד לב: “קיצור תולדות האנושות הוא ספר מרתק הלוקח את הקורא למסע לתוך נבכי ההסטוריה שלנו. יובל נח הררי מיטיב להעביר את תחושת הזמן שחלף, עם הסברים מאד מפורטים ועם זאת בגובה העיניים, כך שניתן ממש לדמיין את אבותינו בסוואנות, צדים, או מתאגדים לישובי קבע חקלאיים.
על אף שקראתי לא מעט על התקופות והנושאים הללו הספר עזר לי מאד לעשות סדר בדברים, להבין טוב יותר איך התארגנו חברות אנושיות לאורך ההסטוריה ובהחלט נתן פרספקטיבה מעניינת לעניין התזונתי, שהיא חשובה מאד עבור כל מי שמאמץ את תבנית האכילה האבולוציונית לחייו.
זהו אינו מהספרים שקוראים בגמיעה אחת, לטעמי, לי היה נכון לקחת את הזמן “לעכל” את המידע הרב הגלום בתוכו ולאפשר לו להיטמע לתוך חיי לאורך תקופת מה.
זה בהחלט מהספרים המדבקים האלה שתרצו שכל אחד בסביבתכם יקרא גם.”

מוח לבן

באנגלית הספר מתהדר בשם מתחרז וקליל: “Grain Brain” שמרמז יותר על תוכנו – הלא היא החיטה. ד”ר דייויד פרלמוטר, נוירולוג, מסביר בספרו מדוע החיטה שאנו אוהבים כל כך, אוהבת את גופנו פחות. הוא רואה בגלוטן אויב ובפחמימות כמקור כל הרוע, בזווית חדשנית: המוח שלנו.

ספרו לא עוסק בהשפעות החיטה או הגלוטן על השמנה, הרזיה, שובע ואינסולין. הוא עוסק בהשפעות ההרסניות של החיטה על תהליכים נוירולוגיים, או כפי שהוא מכנה את החיטה, הסוכרים והפחמימות: “הרוצחים השקטים של המוח”. בספר הוא מסביר כיצד הימנעות מגלוטן תמנע אוטיזם, מיגרנות, ADHD, דימנציה, אלצהיימר, אין אונות, פרקינסון, ALS, אפילפסיה, דכאון, טורט, חרדה ומחלות נוירולוגיות נוספות.

הספר בנוי בצורה הדרגתית, כולל סמוכין, הוכחות, סיפורים אישיים והפניות רבים מספור, ועדיין עלול לעורר אנטיגוניזם בקרב מי שטרם נחשף לרעיונות הללו. בין היתר, הוצאת הגלוטן מהתפריט והוספת שומנים. ד”ר פרלמוטר דוגל בתזונה קטוגנית, ולכן מאמין כי הכולסטרול הוא דווקא השעיר לעזאזל בתזונה המודרנית, בעוד החיטה זוכה ליחס חיובי שאינה ראויה לו .כך, בספר מוצג כי כ-25% מהכולסטרול בגופנו מיוצרים במוח, ורמות גבוהות שלו מפחיתות את הסיכון לדמנציה.

בדומה לספרים רבים העוסקים בתחום התזונה, הספר כולל חלק מעשי המלווה את מי שבחר להקשיב לעצותיו של ד”ר פרלמוטר בשבועותיו הראשונים.

ככלל, הספר קריא מאוד ועל אף העיסוק במחקרים נוירולוגיים ובמתרחש במוחנו המסובך, ההסברים מפשטים את הדברים ומקלים את ההבנה. בספר עולים סיפורים רבים המעוררים השראה: כיצד החלים מטופל אחד מדיכאון, ואחרת מטורט, וכיצד התפקוד הקוגנטיבי של חולי צליאק השתפר לאחר הפסקת צריכת הגלוטן. לכל אלה נותן הסבר מפורט ד”ר פרלמוטר, מפנה למחקרים רציניים ומהימנים ומחזק את טיעוניו כנגד החיטה.

זהו ספר חשוב למי שרוצה לקחת את גורל מוחו בידיו, ולא לתת לדלקתיות ולגלוטן להביא את מוחו לתפקוד לקוי. הספר רלוונטי כמעט לכל אחד ואחת, וניתן להשיגו בגרסה העברית בכל חנויות הספרים, או בחנויות ספרים אלקטרוניות בשפת המקור.

מבריזים לגן עדן – חיים ללא עבודה

זהו בעצם הספר הראשון שנכתב בעברית על פליאו, אך הוא יצא בהוצאה עצמית ולכן לא זכה לתפוצה רחבה. את הספר כתב מיקי בן דור, אחת מאושיות קהילת הפליאו הראשונים בארץ, מהבולטים בקהילה ודוקטורנט לארכיאולוגייה ואבולוציה – שמבין דבר או שניים באדם הקדמון.

כפי שמצהיר הספר על כריכתו, הוא אינו מומלץ למי שטרם השלים יובל חיים שכן הוא מדבר על אורח חיים המגלם בתוכו אושר וסיפוק, ללא עבודה. התזונה היא נדבך, ואיננה המרכז בספר, היות והעיקר בספר הוא הקשר בין הצרכים האבולוציונים המובנים בנו לבין הדרישות החברתיות בימים המודרניים.

זהו ספר שנע בין ספר עיון ליומן מסע אישי, מעין ספר פילוסופי קל לעיכול ונטול שמות מפוצצים. בן דור מנהל דיון עם עצמו בספר, דיון לו שותף הקורא, ומרשה לעצמו לערער על כל המוסכמות החברתיות שאנו מכירים בכדי לבדוק האם זה בסדר לפרוש מהעבודה בגיל 52 ולא לעשות דבר לאחר מכן. על הדרך, הוא בוחן סוגיות כמו אושר, כלכלה ואמונה מזווית אבולוציונית ושואל שוב ושוב: “מה אבותינו היו עושים?”.

בן דור איגד את הרעיונות שהעסיקו אותו במשך מספר שנים תחת ספר, בו הפרקים מרכזים נושא אב וכוללים טקסטים, שירים פרי עטו של בן דור, ציטוטי מומחים ופילוסופים, מחקרים וסיפורים אישיים מחייו של בן דור או מכריו.

לספר צמד נספחים: הראשון עוסק בהמלצותיו של בן דור לבריאות תקינה (משמע: תזונה פליאוליתית) – עקרונות ודרכים ליישום בפועל, והשני הוא מדריך לבדיקה עצמית של אפשרות לפרישה מהעבודה ויציאה לפנסיה מוקדמת. בספר מוסבר כי ניתן לפרוש בכל שלב בחיים, בתנאי שדואגים להון ראשוני של 2 מליון ש”ח, למעבר לחיים פשוטים (גם בטרם הפרישה) ולהשלמה עם הידיעה שלילדים לא תהיה ירושה.

זהו ספר נעים לקריאה, ובעיקר מזון למחשבה. ניתן לקרוא אותו במהירות, אך דווקא הקריאה המעמיקה, בה מדי כמה עמודים מניחים את הספרים וחושבים על הנאמר בו, מאפשרים חלחול עמוק יותר של הרעיונות.

כיוון שמדובר בהוצאה עצמית, את הספר ניתן להשיג בדרך אחת בלבד – ישירות ממחברו.

The Paleo Solution

רוב וולף היה תלמידו של פרופ’ לורן קורדיין, “אבי הפליאו”, ונחשף דרכו לאורח החיים הזה. הספר מתעד את המעבר שעשה וולף מצימחונות לפליאו, צמחונות אשר כמעט גרמה לגופו לקרוס. הוא מתאר את התהליכים שעבר מבחינת מערכת העיכול, הפחתת לחצים, הורמונים, שינה ופעילות גופנית.

הדבר המשמעותי ביותר בספר הוא שהוא כתוב בקלילות ומשעשע, והכתיבה היא מנקודת מבטו של וולף – שמרשה לעצמו לכתוב בחופשיות, על סף הנון-סנס (ולכתוב משפטים כמו: “Keep your poop where it belongs”). זהו ספר בגובה העיניים, שלא מחפש את השפה האקדמית – על אף 30 עמודי הסימוכין, המקורות והמחקרים המובאים בו – הוא נועד לפרקטיקה. כפי שמתאר זאת וולף: “אם אתה רוצה לדלג על כל החלקים ‘החנוניים’ ולעבור לחלק המעשי – קפוץ לעמודים המאוחרים יותר ותרוויח את כל היתרונות בלי להתעמק במדע”.

החשיבה בבסיס הספר היא כיצד להיות קדמוני במינימום מאמצים ומינימום הוצאה כספית. מתוך הכרת המציאות, מנסה וולף להכיר לקוראים עולם של תזונה שניתן להתמיד בה לאורך זמן, שטעימה ומהנה וכוללת את כל רבדי הגוף והנפש – ולא רק את אחוז השומן בגוף. כחלק מכך, ישנן הצעות לארוחות ומתכונים שנועדו לסייע לפליאוליתי המגשש את דרכו. כיוון שההתמקדות בספר היא בתהליך שעובר הגוף בעת המעבר לפליאו, ישנם רעיונות למאכלים המחקים מזונות מערביים (כמו פסטה ופיצה) להם נותן וולף פרשנות קדמונית. אמנם נשאף לאכול מזון אמיתי, ולא לחקות את זה שאנו נמנעים ממנו, אך עבור אדם בתחילת דרכו זהו פתרון טוב לתקופת ההסתגלות.

המדריך המעשי הזה כולל גם הסברים כיצד להתנהל בסופרמרקט, כיצד להבין מה המשמעויות השונות של שמן זית ובאיזה סוג נבחר, ההבדלים שבין מזון מבושל לסלט ועוד. אך מלבד מזון, משמעותי לא פחות הוא נושא התרופות ותוספי התזונה לו נותן וולף מקום ודן בסוגיות העולות בעקבות צריכת תוספי התזונה בעולם כיום.

את הספר ניתן לרכוש בחנויות אלקטרוניות או באתר של וולף.

The Primal Blueprint

מארק סיסון, מהבולטים שבקהילה הבינלאומית, כתב את אחד מספרי הבסיס המפורסמים ביותר בנושא הפליאו. הספר מציג את 10 הנקודות המשקפות את אורח החיים הפליאוליתי בפשטות: מה אוכלים, למה אוכלים מזון מסוים ולא אוכלים מזון אחר, שינה והשפעותיה, איך מתאמנים ובמה, מדוע לשחק, למה לשהות בשמש וכדומה. כדי להסביר ולהדגים את דבריו, משתמש סיסון בדמות בדיונית, אותה הוא מכנה “גרוק” (היא מופיעה לעתים בפוסטים שהוא כותב באתר שלו, Mark’s Daily Apple). המסר שלו פשוט: אנחנו יכולים לכוון מחדש את הגנים שלנו – השמנה, חולי ועייפות אינם גנטיים וביכולתנו לשנות את מזלנו לטוב או לרע.

הספר מנפץ את המיתוסים הפופולריים אודות דגנים מלאים, כולסטרול, שומן רווי וירידה במשקל, ונפתח במילים: “אני הולך לבקש מכם לשכוח כל מה שידעתם על תזונה, פעילות גופנית ובריאות”. הוא לא מפחד לומר לנו לאכול חיות, והרבה מהן, ולא מתחבא מתחת למעטפת פוליטי-קורקט של המילים “חלבון מהחי” או “בשר”. חיות – כי זה מה שאכלו אבותינו.

חשוב לציין שהגישה בה דוגל סיסון היא “פרימל”, וכך הוא גם קורא לה בספרו, שאמנם דומה מאוד לפליאו אך הגישות אינן זהות: בפליאו התזונה היא אך ורק מה שאכלו האבות הקדמוניים בתקופת האבן – כלומר ללא מוצרי חלב או כל דבר שנעדר מהתקופה הזו. פרימל מתייחסת למה שאכלו אבותינו גם לאחר מכן, עד המהפכה החקלאית בערך. בארץ הפליאו הנפוץ יותר דומה ל”פרימל” מאשר “פליאו”, למרות ששתי הגישות משולבות בתוספת נגיעות ים תיכוניות, ועל כן הגישה בספר תתאים לישראלי הפליאו. לכן יש לזכור שאמנם סיסון אומר פרימל, אך כוונתו למה שאנו בארץ מתייחסים אליו כפליאו.

הספר מדבר בגובה העיניים, ועל אף שניתן לקרוא אותו באנגלית בלבד הוא ברור וקל לקריאה. סיסון כותב כאילו הוא מנהל שיחה עם הקורא/ים, דבר הנותן לקריאה מימד נעים וזורם יותר: זוהי שיחה בין מחבר הספר לקורא, ולא הרצאה.

לסיסון ספר המשך, הנקרא “The Primal Connection”, שם הוא עוסק בפסיכולוגיה אבולוציונית: הפן הפסיכולוגי, הרגשי, החברתי והמנטלי של אורח החיים הקדמוני וכיצד חלקים ממנו נעלמו מחיינו המודרניים עד שהפכו לנדירים.

את הספר ניתן להזמין מחנויות אלקטרוניות או ישירות מהמחבר באמצעות האתר שלו. שם גם ניתן לקרוא את ההקדמה והפרק הראשון בטרם הרכישה.

Your Personal Paleo Code

לא רק ספרים עבור מתחילים קיימים בשוק. כריס קרסר כתב ספר שנועד לאלו שהפנימו את רעיון הפליאו ואף התחילו בכך אך זקוקים כעת להבנה טובה יותר של המדע שמאחורי הקלעים. הספר מעלה לדיון סוגיות שמציפים מזונות שונים ויתרונותיהם הבריאותיים.

לעתים, פליאוליתים בתחילת דרכם נוטים להגביל את מגוון המזון שלהם יותר משהתזונה מכתיבה. הימנעות ממזונות מסוימים שלא לצורך נפוצה בקרב פליאוליתים, לא רק מתחילים, לעתים בגלל דעות מיושנות, בגלל אי הבנה או בגלל בלבול.

בספרו, בוחן קרסר קטניות ומוצרי חלב, הנחשבים ל”תחום אפור” בפליאו. קרסר נותן סימוכין ומקורות שונים המצביעים על היכולת האנושית ההיסטורית לצרוך אותם – אך מסתייג בהיכרותו עם השוני בין אדם לאדם. כיוון שאין מזון גורף המתאים לכולם, בייחוד לא המזונות “הבעייתיים” הללו, הוא מציע פתרון פשוט: להסיר את המאכלים הללו מהתזונה, להשיבם ולראות האם יש השפעה. דגש חשוב של קרסר הוא גם לשים לב למינון – ייתכן ומנה שלמה תגרום לאי נעימות אך מעט קטניות בתבשיל לא יעשו דבר.

פרט לחלק הזה, הספר מציג את העקרונות והרעיונות בפליאו – בדומה לספרים נוספים בתחום. בתחילת הפרק העוסק באורח חיים בריא מעלה קרסר בפני הקורא מעין “בוחן” אשר לפי התשובות יכול הקורא לדעת האם אורח החיים שלו טוב לגופו, ואם לא – מהו התחום המרכזי בו יש להתמקד לשיפור איכות החיים.

את הספר לא ניתן להשיג בארץ, אך ניתן להזמינו בשפת המקור מחנויות מקוונות או ישירות מהמחבר באמצעות האתר שלו.

Perfect Health Diet

זוג פרופסורים, פול ושו-צ’ינג ג’אמינט, כתבו את הספר הזה שלעומת מרבית הספרים הפופולריים אודות פליאו הוא איננו קליל אלא מעמיק מאוד, על סף האקדמי. זהו סיכום של 5 שנות מחקר והתנסות אישית, הכולל הרבה מידע עמוק יותר מבדרך כלל – כשלכל טענה מצורפת הפנייה למחקר, מאמר או מקור מדעי אחר. בשל כך, לספר רושם אמין מאוד (בכל זאת, יש בו הפנייה ליתר מ-600 מחקרים ובערך ⅓ מהעמוד מוקדש להערות שוליים וסימוכין).

על בסיס המחקרים והמידע שבידם, בני הזוג מגבשים המלצות לאדם המודרני: לאזן את יחס אבות המזון לפי הביולוגיה שלנו (20% פחמימות, 65% שומן, 15% חלבון); להימנע מרעלים (שמנים צמחיים, דגנים, קטניות ופרוקטוז) ולאכול פליאו; להשלים חוסרי ויטמינים ומינרלים (על ידיי תיסוף יומי של ויטמין D ו-K, מולטיויטמין, נחושת, יוד, מגנזיום ציטאראט, ויטמין C וכרומיום פיקוליאנט); לרפא מחלות כרוניות.

טענה מרכזית בספר היא שמקור המחלות בעולמנו המודרני נובעות מתזונה לקויה, שאימוץ דפוסים נכונים לנו יפחיתו את החולי. בני הזוג לא פוסלים אנטיביוטיקה ומסבירים שלאחר יישום ההמלצות יש לבחון האם המחלה הכרונית נעלמה, ובמידה ולא – ליטול אנטיביוטיקה. הם מודים שלגישה זו אין גיבוי מחקרי רב עד כה, אך הם מתבססים על חווייתם האישית בה שניהם נרפאו כך. הספר גם מציע דרכים להתמודד עם התסמונת המטבולית ועם מחלות אוטואימיוניות, ומהווה ספר חשוב עבור מי שסובל ממחלה כרונית כלשהי.

הספר מתאים למי שכבר צבר קילומטראז’ בפליאו, ועשוי להיות קשה יותר עבור מי שנחשף לראשונה לגישה. זהו לא הספר להתחיל בו, אבל זה בהחלט הספר להמשיך בו. פליאוליתים שכבר חוו לפרק זמן את התזונה ימצאו את הספר רלוונטי ומעשיר, ובעיקר מי שסובל מבעיה רפואית קבועה כלשהי.

את הספר בשפתו המקורית (אנגלית) ניתן להזמין מחו”ל באמצעות האתר שמנהלים בני הזוג או בחנויות מקוונות.

Eat The Yolks

הממשלות וארגוני הבריאות שיקרו לנו. זאת השורה התחתונה של הספר ההומוריסטי והשנון הזה, שכתבה ליז וולף. היא חושפת את כל השקרים והאגדות שגדלנו עליהן, שצמחו ללא ביסוס ומגלה את האמת שהסתירו מפנינו על דגנים מלאים, כולסטרול, שומן רווי, סוכרים ועוד. המסקנה שלה ברורה: אנחנו צריכים לאכול אוכל אמיתי, ולא תחליפי אוכל, ולהפסיק להקשיב לכל ה”מומחים”.

בעזרת חוש ההומור שלה, מלמדת וולף את הקורא כיצד לזהות אמינות של מחקר או כיצד לגלות סדקים באחר, ומסבירה איך מלכתחילה הגענו למצב בו הממשלות ותאגידי המזון מספרים לנו שקרים, ומממנים מחקרים שיוכיחו שהאגדות הללו אמיתיות.

זה ספר מצוין למי שרוצה לנפץ את בועת הקונספציה שאנו חיים בה, למי שאין לו זמן ויכול להרשות לעצמו רק “גיחות” של 10-15 דקות קריאה כל פעם ולמי שאוהב ספרים על מציאות מרגיזה הכתובים בהומור קל לעיכול.

ניתן לרכוש בחנויות מקוונות או ישירות מאתר הספר, באנגלית (הספר לא תורגם).

Why We Get Fat

ספר נוסף המנפץ מיתוסים והפעם: לא הכנסה והוצאה קלורית הם הגורמים להשמנה – אלא צריכה גבוהה של פחמימות.

את הספר חיבר העיתונאי גארי טאובס, שזו אינה הפעם הראשונה שהוא מתעסק בתחום. לפני פרסום הספר הוא חיבר את רב המכר “Good Calories, Bad Calories”, שם הוא ביקש לבדוק את התהליכים שהובילו ליצירת פירמידת המזון שאנו מכירים, וכיצד גובשו המלצות התזונה הרשמיות שאנו חיים לפיהן היום. הספר מפנה אצבע מאשימה כלפי אנסל קיז (“מחקר 7 הארצות”) ושותפיו ל”פשע”, אשר הצליחו לגרור אחריהם את כל העולם ולספר לנו סיפורי בדיה על הגורמים להשמנה, במקום להכיר בסוכרים והפחמימות כגורמים לכך.

בספרו השני, מסביר טאובס מדוע ספירת קלוריות מיותרת ואינה רלוונטית להשמנה או לירידה במשקל. הוא מתחיל בהסבר הפשוט: מזה עשורים שאומרים לנו שאם נצרוך פחות קלוריות או אם נוציא יותר אנרגיה נרזה – אבל ההשמנה מתרחבת והופכת למגיפה עולמית. משום כך כנראה שזה לא הפיתרון, אבל מחקר שיבדוק האם איכות המזון, ולא כמותו, הם שמשפיעים על הבריאות והמשקל לא בוצע מעולם בגלל עלותו הגבוהה וקשיי הביצוע. זה מה שבא לבדוק טאובס, במחקר עתיר מימון ומקורות הנפרש על פני 6 שנים.

בספר, עונה טאובס על שאלות כמו “למה אנשים מסוימים רזים ואחרים משמינים?”, “מה תפקידן של הגנטיקה ופעילות גופנית במשקל תקין?”, ו”כיצד המדע הרע העלים את המדע הטוב?”.

זהו ספר מרתק, מעניין ומנפץ קונספציות. מומלץ לקריאה, אף יותר מספרו הראשון משעט יותר קשה להבנה ועיכול.

ניתן לרכוש אותו באנגלית בחנויות מקוונות או ישירות מהמחבר.