סיפור הצלחה של בולמית

תמונת אילוסטרציה

אשמח לשתף אתכם בסיפור ההצלחה שלי, כדי שעוד בנות רבות ואף בנים שנאבקים עם אנורקסיה ובולמיה במשך החיים שלהם יוכלו לקבל השראה מהסיפור שלי ובתקווה להיפטר לתמיד מהאחיזה של בעיות האכילה שלהם.

נולדתי כתינוקת די רזה, אך אמא שלי, כמי שהייתה רגילה לאוכל רוסי, האכילה אותי במיטב הבצקים והפחמימות של המאכלים הרוסים, ובעוד שאבי עירקי – הצטרף עוד מגוון רחב של בצקים וקופתאות מטוגנות בשמני זרעים מעובדים. לאט לאט תפחתי עם השנים ועם זה באו בעיות בריאותיו מגוונות כמו כבד שומני ומוגדל ובעיות כולסטרול מאובחנות כבר בגיל 9 (!!). אמנם אף פעם לא הייתי בעלת עודף משקל ותמיד אכלתי גם בשרים וירקות אך תמיד הרגשתי כבדה מחברותיי וחסרת אנרגיה.

ברגע שקיבלתי את הבשורה על כך שהכבד שלי מוגדל זה היה התירוץ הראשון שאימצתי לי על מנת להתחיל לערוך דיאטות ולהגביל את צריכת השומן שלי. כמובן שהתלוו לזה דגנים מלאים קטניות, הגבלה כמעט מלאה של מזונות מן החי ומעדנים מעובדים בעלי 0% שומן. בהמשך היו גם טבעונות וטבעונאות מלאה וניצלתי את שתי שיטות האכילה האלה בתור לגיטימציה לזלול – כי הרי פירות וירקות זה בריא ובעצם צורות אכילה אלה נתנו גושפנקא לבולמיה שלי.

הייתי כמו 90% מהאנשים שעושים דיאטה בעולם, רק שאני הייתי קצת שונה. ילדה בסביבות גיל 10 שמושפעת מסביבתה שמייצגת אידיאל יופי שבא בצורתן של בנות שנראות כמו שלדים מהלכים, והבנתי שיש רק דרך אחת להפוך לאחת כמוהן: ביררתי מה הצריכה הקלורית המינימלית שאני צריכה לצרוך ביום וחתכתי אותה בחצי. הבאתי את הארוחות שאימי ארזה לי לחברות בבית הספר והיו ימים שהייתי מסתפקת בצריכה קלורית של פחות מ-200 קלוריות ליום. באיזשהו שלב אהבתי למזון פחמימתי השתלטה עלי ובמקום לאכול בריא ולהגביל צריכה קלורית התחלתי לזלול כי הגוף שלי השתוקק לאנרגיה שהוא לא קיבל מהתזונה שלי. ביססתי את התזונה שלי על מאכלים מזעזעים כגון גלידות, חטיפים ועוגיות ואז הייתי הולכת ו”מתנקה”. 

השלב הכי גרוע שהגעתי אליו היה כשהתגייסתי, בשל העובדה שהמדים היו רחבים והייתי חוזרת פעם בשבועיים או יותר הביתה הרשיתי לעצמי להפסיק לאכול לגמרי. מידי פעם הייתי אוכלת כף פתיתים רק כדי להפסיק את הרעב וכמעט אשפזו אותי בגלל שהתחילה לי הפרעת קצב בלב בשל מחסור במלחים בגוף.

לפני מספר חודשים שמעתי (שוב) על הפליאו ששמעתי עליו כבר לפני מספר שנים (אך אז שמעתי עליו באור שלילי) והחלטתי לקרוא לעומק בספר “הסוד הקדמוני” ובאתרי האינטרנט בנושא ולהחליט בעצמי. מצאתי מאות תשבוחות של אנשים שהצליחו בעזרת השיטה הזאת להתייצב על משקל תקין ובתור בחורה שחוותה עליות וירידות חדות רבות במשקל שלה במשך השנים – זה לא מובן מאליו עבורי. החלטתי לנסות ליישם את השיטה הזו וסוף סוף אני לא רעבה ואני לא מרגישה שאני מגבילה את עצמי ולכן אני גם לא זוללת כבר. התייצבתי על משקל תקין, אמנם בצד הנמוך של הסקאלה, ואני מרגישה נהדר, אנרגטית ומלאת חיים ואני כבר לא מתפתה ממזונות מלאי סוכר ומעובדים.

שלכם,
עדי (שם בדוי)

תגובות

היה הראשון להגיב על מאמר זה!

  Subscribe  
קבלת עדכונים על