פליאו בשחקים: הדייל הפליאולית

הדייל הפליאולית

באחד המוצ״שים של פברואר 2014 ישבנו אהובתי ואני לצפות בחדשות המוצ״ש. 
דני קושמרו הפיל ״טיזר״ בתחילת המהדורה ואמר: ״דיאטת הסטייקים – לאכול חמאה, סטייקים ולרזות. רוצית לדעת איך? השארו עימנו״. הרמנו גבה. מה כבר יכול להיות… עוד אחת מהכתבות הצהובות של ערוץ 2 שמשפיעות בעיקר על הרייטניג ומכריחות את הצופים להשאר עד סוף המהדורה.

אבל… בכל זאת נשארנו לצפות. למה? כי לי נמאס להיות עייף כל הזמן, שכל הבגדים לוחצים, שכל מני דלקות כרוניות במפרקים מרימות את הראש לאחר שנים במקצוע שלי (אני בזמנו דייל באל על), נמאס לי לשקול 94 ק״ג ונמאס לי להתאמן שלוש ארבע פעמים בשבוע ללא תוצאות.

וראו מה הפלא – מופיעים שני אנשים, מחוייכים ושזופים, ומסבירים כי החיים יפים והם מתנועעים להם במין אצילות על מתקנים בפארק. מיד זיהיתי את אחד מהם – קברניט כרמלי מאל על, שתמיד ידעתי שהוא עושה משהו עם עצמו ולא ידעתי מה. את השני לא הכרתי, ולימים נודע לי שזהו דעאל שלו.

היינו לפני נסיעה של שבוע לדרום אפריקה ואמרתי לאישתי למה שלא ננסה. רע זה לא יגרום. אז קבענו כי בזמן שאני מכין את הטיסה ליוהנסבורג היא תנסה למצוא את הספר שהומלץ בכתבה, ״הסוד הקדמוני״ של דעאל שליו. המחשבה היתה שממילא היעד, יוהנסבורג, הוא המקום לאכול בשר אז למה לא להתחיל תזונה כזו שם.

הספר לא היה בסטימצקי בנתב״ג אז גיששנו לנו באפלה וכל הטיול לא אכלנו לחם, פחממות קלות וכו׳ חשבנו שזהו – הנה אנחנו יכולים.

ביום שישי של אותו שבוע נחתנו ומיד רצתי לקנות את הספר. התיישבתי לקרוא ופשוט נסחפתי .בנשימה אחת הוא נקרא. לא, זה לא רק להוריד פחממיות ולא רק להוריד לחם… מיד התחלתי את האתגר. זה היה ב-15 בפברואר 2014. מיד פניתי למטבח לסדר מה מותר מה אסור. התחלתי את תכנית האימונים. וכל זאת יד ביד עם האהובה שלי, שזו לדעתי הסיבה הגדולה להצלחה – מישהו לחלוק איתו את החוויות.

בסיום חודש האתגר המדדים ״השתגעו״: ירדתי שישה קילוגרם, בבדיקות הדם הסוכר צלל ל-67, משהו שתמיד הייתי גבולי בו, הטריגליצרידים שלי נעלמו ופשוט ההרגשה היתה נפלאה.

ככה המשכתי ולאחר חצי שנה נוספת, שבעה חודשים מתחילת התזונה, נשקלתי: 78 קילוגרם ובבדיקת דם נוספת שערכתי התוצאות היו מעודדות כמקודם.

הדייל הפליאולית

הדייל הפליאולית

אבל זה לא העיקר לטעמי. העיקר בחיים האלה זה הרוגע והשלווה לנפש. ולמה אני מתכוון? באחד הפרקים בספר דעאל מספר על חוסנה של המשפחתיות וחשיבות הקהילה והשבט הקרוב. במירוץ של החיים עניין זה לפעמים נשכח, ופליאו זו לא רק תזונה – זו דרך חיים. בגלל המשפט המפוצץ הזה אני ואהובתי החלטנו להגדיל את המשפחה, והיום אני אבא לילד בן חצי שנה. ילד שבא רק בגלל התפישה המחודשת על החיים שנוצרה בעקבות השינוי.

ולבסוף הפיסקה האחרונה, זו שמתרחשת ממש בימים אלו. פליאו מלמד אותך להיות בשליטה. מלמד אותך מהיא משמעת עצמית. בעזרת כלים אלו ניגשתי לפרק של שידרוג במקום העבודה שכלל שלל מבחנים וקורסים לחוצים וקשים. לעולם לא אוכל לומר שזה היה קל בזכות הפליאו. אבל כן אוכל לומר שהיה לי על מה להשען ובמה להאחז לאורך תקופה של חצי שנה.

אז זהו, היום אני עדיין 78 קלוגרם. עדיין בתזונה. עדיין מרגיש בשיאי. אב גאה לשלושה. ומרגיש מסופק בעבודה.

אריאל, ״הדייל״ הפלאולית

תגובות

היה הראשון להגיב על מאמר זה!

  Subscribe  
קבלת עדכונים על