שאלות שלכם

לכבוד השקת הסדרה “דרך הפליאו” בערוץ הבריאות, התארח דעאל שלו (“מה קדמוני”) בפייסבוק של הערוץ לשאלות ותשובות לייב בנושא תזונת הפליאו. ריכזנו עבורכם את השאלות שעלו, ומה ענה דעאל על כל אחת מהן.

את הסרטון המלא של השידור החי אפשר לראות כאן:
https://www.facebook.com/briutchannel/videos/1128672293921238

מה זה פליאו, מה אוכלים ומה עקרונות הפליאו?
גישת הפליאו אומרת: בואו נאכל אוכל אמיתי. אם נאכל אוכל אמיתי, כל הבעיות ייפתרו. לא נאכל 3 דברים עיקריים וכבר צמצמנו את כמות הבעיות הגופניות ב-80%: לא נאכל סוכר, לא נאכל קמח ולא נאכל שמנים מזרעים (סויה, קנולה…). לא נאכל מזון מעובד כיוון שכל המזונות המעובדים מכילים סוכר, קמח או שמני זרעים, או את שלושתם.
מה נאכל במקום? מגוון רחב של ירקות ופירות, שומן ובעלי חיים.

איך מתחילים?
בשיא המהירות ולאט-לאט מגבירים את הקצב. לא צריך הרבה הכנות, לא צריך תנופה אחורה: פשוט לוותר כבר מהארוחה הבאה על סוכר, על קמח, לזרוק מהבית שמנים צמחיים – אתם לא צריכים שמן סויה, אתם יכולים לשמן איתו דלתות. מהרגע שוויתרתם על שלושת אלה ייפתח לכם הראש, ייפתחו המזווה והמקרר ושפע מזונות אחרים שלא כוללים סוכר, שמנים צמחיים וקמח.

האם לחם מחמצת זה פליאו?
בפליאו בעיקרון משתדלים לא לאכול דגנים. אנחנו אוכלים אותם באופן מסודר בערך 10,000 שנה מאז המהפכה החקלאית וכל הזמן הזה ידענו שהם מזיקים לנו למעיים. מה עשו אבותינו כדי לנטרל את הבעיות שבדגנים? התסיסו אותם, כיוון שזה מנטרל חלק גדול מהרעלים – בעת התססה הרכב החלבונים בדגנים משתנה. חשוב גם לדעת שזני החיטה הקודמים היו שונים מאוד מהקמח של היום. 
אז אם אתם רוצים לאכול קמח מכוסמין שהוחמץ אולי זה לא מאוד יזיק לכם למעיים אבל אין סיבה לאכול את זה – זה גורם לנו להתמכרות ולסוכרת. אל תכניסו את זה הביתה, זה לא חלק מהתפריט שלכם – יש הרבה דברים טעימים אחרים ובריאים יותר.

מה ההבדל בין פליאו לאתגר?
אין כל כך הבדל. לא חייבים לעשות פליאו ואז אתגר, או אתגר ואז פליאו. באופן מאוד פשוט: אנחנו רוצים לאכול אוכל אמיתי. הרבה פעמים יש מזונות שהם אפורים שלא ברור אם הם טובים או מזיקים לגוף (כמו מוצרי חלב שמנים). אז אומרים: “בואו ניקח תקופה, חודש, שנקפיד קצת יותר”.
עם זאת, בעולם האמיתי אנחנו חיים בתוך מציאות דינמית, והמטרה של הפליאו היא לא להיכנס לסטרס מכל ארוחה (“איזה שמן יש בזה? שמו סוכר? יש גבינה?”) – צריך להנות מהאוכל, ועל הדרך להנות ממשקל תקין ותחושה טובה. 
אם תאכלו חתיכת עוגה לעתים רחוקות לא יקרה כלום, כי זה לא חלק מהתפריט הקבוע שלכם. אם תאכלו את זה כל יום, כנראה שזה פחות יהיה מומלץ.
פליאו בא לאפשר לכם גמישות, לא קשיחות ולא לצמצם אתכם. 
אתגר בעצם זו תקופה מעט יותר קשוחה. קחו את “האתגר” כאיזו תפיסה שנועדה לקחת את עצמנו ברצינות ולתת לזה צ’אנס לחודש – בלי להישקל ובלי להתעסק בזה יותר מדי. תהנו מהדרך, תהנו מהאוכל, מהתחושה, מהטעמים החדשים – אל תתעסקו עם המשקל. אבל כן תקפידו על מה נכנס הביתה ומה לא. תנקו את המזווה, תכינו אוכל טעים ואל תאכלו דברים שאתם עלולים “ליפול” בהם – אל תכניסו אותם הביתה.

כולסטרול, סטטינים ושומן רווי
במשך 40 השנים האחרונות הרפואה הציבורית סיפרה לנו ששומן רווי מסוכן לנו ללב, העורקים ייסתמו ונעלה את הסיכון להתקף לב. מאז שהאמריקאים השיקו את “פירמידת המזון”, מה שמלמדים את הילדים שלכם עד היום בבית הספר – השומן הרווי הושמץ. אבל זה לא נכון. כל המחקרים האחרונים שנעשו בשנים האחרונות, המטא-אנליזות הביאו למסקנה שאין סכנה בשומן רווי. להפך, זה המזון שאכלנו מאז ומעולם משחר האנושות. אכלנו מגוון של מזונות מהחי, כולל שומן רווי.
מה שעלול לגרום לבעיות לבביות זו התסמונת המטבולית הנגרמת מעודף של פחמימות וסוכרים בתזונה, יחד עם שמנים צמחיים שמעודדים דלקתיות. כל הקומבינציה הזו ביחד מאוד רעה ללב.
אם את רוצים לשפר את הבריאות הלבבית בפרט והבריאות בכלל, תוציאו את השמנים הצמחיים והסוכרים. שומן רווי כשלעצמו אין איתו בעיה, כשהוא ממקורות טובים (לא מרגרינה או שומן רווי מעובד).

כמה בשר לאכול, וכמה לאכול בכלל?
הרבה אנשים חושבים שפליאו זה לאכול בשר מהבוקר עד הערב. אני יכול להרגיע אתכם: זה לא אומר דווקא לאכול הרבה בשר. אם זה טוב לכם, מצויין. אם לא, אפשר לאכול מעט בשר. אני כן חושב שאכילה של מזון מהחי היא חשובה מאוד כי זו אחת הדרכים שלנו לקבל ויטמינים שאין דרך אחרת לקבל אותם.
אז כמה בשר לאכול? כמה שמתאים לכם. אתם לא צריכים לפחד מבשר – אם זה טעים לכם זה מעולה, זה מאוד מזין.
מבחינה כמותית פחות משנה כמה מזון לאכול אלא יותר כמה פעמים ביום לאכול. העצה המקובלת היא לאכול משהו קטן כל 3 שעות. זאת פחות או יותר העצה הגרועה ביותר לבריאות שלכם: זה יגרום לסוכר שלכם בדם לקפוץ למעלה כל כמה שעות, ליפול במהירות ואז יש צורך לאכול שוב משהו קטן. כך נוצרים מעגלי עייפות ורעב שהם גם לא בריאים וגם גורמים לגוף לצבור שומן במקום לנצל אותו. מתי אנחנו מנצלים טוב שומן? מתי שורפים אותו? כשאנחנו אוכלים פחות פעמים ביותר. כלומר, תאכלו ארוחות יותר גדולות ותאכלו פחות בין הארוחות. 2-3 ארוחות ביום, ואפילו לדלג על ארוחה אחת ביום. זה מצוין להיות בצום, זה בריא. אם זה מפחיד אתכם אל תתחילו בצום, אבל אל תפחדו ממנו.

למה דעאל הכי מתגעגע, שהוא לא פליאו?
אני הכי מתגעגע בתקופה שלפני הפליאו לתחושת התמימות. הייתי תמים – חשבתי שהממסד והעצות שלו זה מה שאני צריך לעשות, זה מה שיועיל לי. הייתי תמים לגבי דברים שחשבתי שהם לא מזיקים וניטרליים. ופתאום ראיתי כמה טוב עשה לי הניסוי העצמי שלי עליי. זה שינה לי את התפיסה ואולי אני לפעמים מתגעגע לתחושה הנאיבית של “מה זה משנה, אני אוכל את זה ואת זה והכל יהיה בסדר”.

מה עם מנותחי שרוול או קיצור קיבה?
למנותחים אומרים לאכול כל 3 שעות. זה נכון שמנותחי שרוול לא יכולים לאכול הרבה, ולכן אני חושב שלא חייבים כמויות גדולות אלא מזונות עשירים בערכים תזונתיים – כמו 100 גרם כבד, או מזונות אחרים שדחוסים אנרגטית.
אין סיבה לאכול כל 3 שעות, גם אם הקיבה שלכם היא בגודל של ציפור. גם אם אתם גוועים מרעב, זה כי התרגלתם לאכול כל 3 שעות ולא אכלתם מזון משביע ודחוס אנרגטית שישמור את השובע שלכם לאורך זמן.
אני ממליץ לאכול פחות פעמים ביום, וגם למנותחי שרוול (שאולי יצטרכו לאכול קצת יותר ארוחות ביום אבל עדיין לא כל 3 שעות).

מה עם צום מ-5 בערב? איך אפשר לדלג על ארוחת בוקר?
אין שום דבר קדוש בארוחת הבוקר, וזאת לא הארוחה הכי חשובה ביום. זאת סתם המצאה מישהו פעם המציא. אפשר לא לאכול כלום בבוקר וזה יהיה מצוין, וגם לאכול בבוקר ולהרגיש מצויין.
אין בעיה לא לאכול מהערב עד למחרת, זה 16 שעות צום שזה מצוין. 
מי שרוצה לשלב גם ספורט ולרדת במשקל, אני ממליץ לשלב את האימון לקראת סיום הצום. למשל, אם מ-5 בערב לא אכלתם כלום – תעשו ספורט ב7 בבוקר כי זה מתי שהגוף מנצל יותר שומן באימון ביחס לאימונים אחרי ארוחות.

מה לגבי שמן זית?
הוא מצויין. בכלל, כלל האצבע הוא לאכול שמנים מפירות או מפרות. למשל שמן זית, קוקוס, שמן אבוקדו – תאכלו כמה אבוקדו שבא לכם. ושמנים מפרות – חמאה או שומן מבקר (שומן מזוקק). 
מכל השמנים מזרעים שעוברים תהליכים כימיים די אגריסיבים עדיף שתימנעו.

מה זה גהי, במה זה שונה מחמאה ומה יותר בריא?
גהי (סמנה) זאת חמאה מזוקקת – כלומר חמאה שהרתיחו ומוצקי החלבון שבה התפרקו והשאירו את השומן, שנשמר מצוין מחוץ למקרר. זה הבסיס בכל הבישול ההודי, למשל. וזה הרבה יותר קל לעיכול כי אין את חלבון החמאה למי שרגיש למוצרי חלב.
אפשר להכין את זה לבד בבית, זאת לא בעיה.

איך מסתדרים עם הפליאו בחיים?
קודם כל – בלי פאניקה. אפשר להסתדר מצויין. אני אגלה לכם סוד: להורים של אשתי הייתה מאפיה וכשהתחלתי היא אמרה לי: “תעשה מה שאתה רוצה, תעזוב אותי מהשטויות שלך”. ובכל זאת, היא גם עצמה כבר כמה שנים בפליאו וזה לא חסר לה בכלל – כי הרבה דברים שהיינו רגילים אליהם כבר לא נחוצים.
אבל איך מסתדרים בפועל? אז קודם כל במסעדות ובתי קפה מזמינים דברים שהם בסדר. לא להתבייש להגיד למלצר שאתם רוצים קפה עם שמנת ולא עם חלב, למשל. או לשאול אם יש סוכר במנה, ולבקש בלי – בכל מקום תגידו מה שאתם רוצים והיום יש הרבה מודעות והיענות.
וכמובן אפשר לאכול מנות פשוטות של אוכל אמיתי: בשר על האש, סלטים – תשאלו איזה שמן יש בסלט או באיזה שמן החביתה מבושלת.
* מוזמנים להציץ ב-8 ארוחות בוקר ארוזות שאפשר לקחת מחוץ לבית.

איזה נתחים הכי כדאי לאכול?
אני ממליץ לקנות נתחים זולים ובעלי ערך תזונתי גבוה, כמו אסאדו (שפונדרה), חלקי פנים (לב, כבד) ואוסובוקו.
אני לא אוכל סטייק אנטריקוט כמעט – זה מאוד יקר, וזה שריר – אין לו ערך תזונתי גבוה ונכון שביום העצמאות אני אוכל אבל באופן כללי עדיף בשר עם ערך תזונתי גבוה.
לגבי עופות אני ממליץ לאכול רק עופות בלי אנטיביוטיקה ולא עופות תעשייתיים כי יש הבדל עצום באיכות וביתרונות הבריאותיים שלהם.
פשוט תקנו מזון שטעים לכם, שקל לכם לבשל אותו ולא יקרע לכם את הכיס.
וזה לא משנה אם הבשר רייר או וול-דאן.

לסיכום
אם נאכל אוכל אמיתי, המסר הוא מאוד פשוט: הגוף שלא יחזיר לנו אהבה. הוא יודע להרגיש נפלא ברגע שאנחנו מזינים אותו בדברים טובים ובריאים. זה כל הסיפור של הפליאו – בואו ניתן לגוף שלנו לשגשג מחדש בתפריט האמיתי שלו, שבני האדם אכלו מאז ומעולם. 

הסיבה שהפליאו הפכה למגיפה, בצד החיובי של המילה, היא מסיבה פשוטה – זה עובד. זאת לא מהפכה שמשרד הבריאות הגיע עם המצאה חדשה, זה בא מהשטח, גילינו שזה עובד, זה עושה לנו טוב ואנשים סיפרו אחד לשני. בגלל זה הפליאו זה הדבר הכי צומח בשוק הישראלי רק כי זה עובד, טעים ובריא וכמובן כיף.

שאלות נוספות אתם מוזמנים לשלוח ל-service@paleo.co.il או לכתוב כאן בתגובות. מוזמנים גם להציץ בעמוד השאלות הנפוצות אם לא קיבלתם את כל התשובות שחיפשתם.